הכנסות ממכירת דירה של אם הנאשם - 468, 000 ₪
כספים שנתקבלו כמתנה מחברים ומקרובי משפחה - 185, 320 ₪
הכנסות ממכירת מטלטלין אישיים - 15, 000 ₪
סיכום ההכנסות לעיל לשנים 2018-2015, תוך ציון כי אלה אינן חייבות במס: 818, 320 ₪
הכנסות מדמי שכירות ומנכסי מגורים (סעיף זה נוגע למלונית - מ' ב'):
בשנת 2014 - 12, 036 ₪
בשנת 2015 - 45, 600 ₪ + 18, 670 ₪
בשנת 2016 - ללא הכנסות
בשנת 2017 - ללא הכנסות
בשנת 2018 - ללא הכנסות
הכנסות מדירת מגורים בפרדס חנה - צוין כי הדירה הועברה ביום 15.4.2012 לבעלותו של הבן זיו וובה שכוביצקי. לא צוינו הכנסות.
בחוות הדעת צוין כי עולה מהנתונים שמתוך חמש היחידות במלונית, מרבית השימוש היה לתרומה או לשימוש עצמי. היחידות שהושכרו לטווח קצר ובינוני דווחו בדוחות החברה כהכנסות או בדוחות האישיים של הנאשמים כהכנסות לשימוש למגורים. כן צוין כי סכום משמעותי מהכספים שהוזכרו לעיל הופקד במזומן על ידי הנאשם בבנק, באמצעות הפקדות בסך של 10, 000 ₪ לכל הפקדה, וזאת במטרה לחסוך עמלות הפקדה.
חקירה נגדית
- חוות הדעת התבססה על המסמכים שצורפו אליה (ע' 634). הנאשם העביר לעד את המסמכים והעד אינו יכול לערוב לאמיתות תוכנם (ע' 636).
הובאו בפני העד מסמכים נוספים, כגון תדפיסי בנק ודוחות שערך רו"ח מנחם דותן, אך העד לא התייחס לתוכנם בחוות דעתו (ע' 635).
- העד ציין כי התמקד בהכנסות פטורות ממס שהעביר לו הנאשם. כדבריו: "אמר לי זה ההכנסות שלי זה הכנסות פטורות, ביקשתי ממנו מסמכים מאמתים הביא לי מסמכים בזה התמקדתי" (ע' 637). גם על הכנסה פטורה יש לדווח במסגרת הדוחות השנתיים. כדי לזכות בפטור יש לעמוד במבחנים הקבועים בחוק (ע' 638). העד הסביר כי השכרה למגורים לטווח ארוך מזכה בפטור, והשכרה לטווח קצר, ליום יומיים, חייבת במס (ע' 644).
העד הבהיר כי שוחד הוא הכנסה שאינה פטורה ממס (ע' 635).
- במסגרת חוות דעתו ציין העד "ארקדי מכר את דירת אימו על סך של 120, 000 דולר ברוסיה, והכסף במזומן בגין מכירת הדירה הועבר לארקדי על ידי ברידזה רזו בן סוסו, מצורף תצהיר - נספח 7". ואילו בנספח 7 לחוות הדעת מופיע "אישור" מיום 26.1.2017 (ללא חתימה ואימות חתימה) שבו אותו בן סוסו מאשר "כי החזרתי את מלוא הסך של 120, 000 (מאה עשרים אלף) דולר ארה"ב, אותם שמרתי לבקשתה של שכוביצקי יבגניה בת מיכאל שמתגוררת בישראל, לאחר מכירת דירתה בעיר סמרה, רוסיה". העד הסתמך על האמור באישור כשכתב כי הכסף הועבר לנאשם. לטענה כי הדבר לא נאמר באישור האמור, השיב כי כך הבין את הדברים (ע' 645-644). עוד עלה בעדות כי העד אינו יודע מתי הכסף הועבר (ע' 646). לשאלה מדוע מופיע במסמך בכתב יד סכום של 40, 000 דולר, במינוס, השיב כי לא בירר זאת (ע' 646).
- עוד ציין העד בחוות דעתו כי "חבר של ארקדי בשם קובליוב אולג בן איוון נתן מתנה לארקדי שכוביצקי של 28, 000 יורו שווה בשקלים כ-110, 320 ₪", והפנה לתצהיר של קובליוב, נספח 8. ואולם, בנספח 8 מופיע "אישור" מיום 19.2.2017 (ללא חתימה) שלפיו קובליוב "מאפשר לאזרח ישראלי שכובצקי ארקדי בן ולדימיר לנהל את כספיי בסך 28, 000 ₪ (עשרים ושמונה אלף) אירו לשיקולו".
העד לא בירר מתי וכיצד הועברו הכספים האמורים. לפי עדותו, הנאשם לא דיווח על קבלתם של כספים אלה (ע' 647-646).
- לפי חוות הדעת, ההכנסות ממכירת מיטלטלין אישיים לגב' קוגן בלקין עמדו על 15, 000 ₪. ברם, בנספח 10, אליו הפנה העד בחוות דעתו, שבו צוין כי גב' קוגן בלקין רכשה עגילים בסך זה, לא צוינה זהות המוכר, ושמה של הנאשמת אינו מופיע בו. כשנשאל בעניין לא הייתה לעד תשובה פרט לכך שזה המסמך שקיבל מהנאשמים (ע' 648-647).
- העד לא ראה את סך כל ההפקדות במזומן בחשבונות הבנק של הנאשמים, אלא רק את מה שהוצג בפניו (ע' 649). לא הובאו בפניו שיחות האזנת הסתר של הנאשמים, חקירותיהם במשטרה והיומן שניהלה הנאשמת (ע' 650). הוא עצמו הסכים, לאחר שתוארו בפניו היומן והנתונים שנאספו בו במשך ארבע שנים, כי מדובר בניהול עסקי (ע' 651).
אישום 15 - סיכומי המאשימה
- בכל הנוגע להשמטת ההכנסות בגין כספי השוחד והגניבה, שיוחסה לנאשם בלבד, מפנה המאשימה לתשתית הראייתית המפורטת באישומים לעיל ולכך שלא היה דיווח לגבי כספים אלה. נטען כי בהתאם לפסיקה, קיימת חבות במס גם כאשר מקור ההכנסה נבע מפעילות בלתי חוקית.
- בעניין השכרת הדירה בפרדס חנה, הפנתה המאשימה לדברי הנאשמים בחקירותיהם במשטרה, שלפיהם הם השכירו את הדירה בסכום של 2, 500 ₪ עד כחצי שנה קודם לכן (מאי 2018), ולהעברות הבנקאיות של דמי השכירות שהופקדו בחשבון הבנק של הנאשם. העברות אלה לא דווחו ולא הוצהרו לפקיד השומה. סך ההכנסות משכירות בהתאם לבנקים ולפי העדויות עמד על סך של 165, 000 ₪ עד חודש מרץ 2018. בעדותו בבית המשפט הכחיש הנאשם שמדובר בהכנסות שלו וכן הכחיש את תקופת השכירות, אך לטענת המאשימה אין משמעות לכך שהנאשם בחר להעביר לבתו את כספי השכירות וקיימות ראיות מספיקות לתקופת השכירות בין השנים 2013 - 2018.
המאשימה הבהירה כי היא מייחסת את דמי השכירות מהדירה בפרדס חנה לנאשם בלבד ולא לנאשמת.