בעניין זה ראו גם עניין אוהב ציון, בפסקה 25:
"כמובן שהוכחת קיומו של היסוד הנפשי של מטרה, הנדרש לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, מוטלת על התביעה, בהיותו יסוד מרכזי ממרכיבי העבירה. אלא שעקב אופיין המיוחד של העבירות מתחום המס בפרט, והעבירות הפיסקאליות בכלל, לא ניתן במרבית המקרים להוכיחו אלא על-ידי הנסיבות, התנהגותו ומעשיו החיצוניים של הנאשם. במקרים אלו עשויות הנסיבות בצירוף התנהגותו של הנאשם להביא אל המסקנה כי הכוונה להתחמק ממס נובעת מעצם המעשה..."
כן הואשמו הנאשמים בעבירה של אי ניהול פנקסי חשבונות לפי סעיף 216(5) לפקודה:
סעיף זה קובע:
"אדם אשר בלי סיבה מספקת עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, או שני העונשים כאחד:
...
(5) לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות המנהל שניתנו על פי סעיף 130(א);
..."
היסוד העובדתי של עבירה לפי סעיף 216(5) מתמקד באי-ניהול פנקסי חשבונות כנדרש על פי הוראות המנהל שניתנו מכוח סעיף 130(א) לפקודה. היסוד הנפשי נעוץ בתיבה "בלי סיבה מספקת" ברישת הסעיף.
בהתאם לפסיקה: "הסעיף אינו דורש יסוד נפשי של כוונה מיוחדת באי ניהול פנקסי החשבונות, ואין צורך להוכיח כוונה להעלים מס או להימנע מתשלומו. די בכך, שהפנקסים לא נוהלו, למעט אם הנאשם מציג "סיבה מספקת" למחדלו זה, שאז לא התגבשה אצלו העבירה דנן" (תפ"ח 20623-11-12 מדינת ישראל נ' גרימברג (26.9.2016).
אדון תחילה בנושא המלונית, לאחר מכן בדירה בפרדס חנה ולבסוף בהכנסות משוחד וגניבה בידי עובד ציבור.
המלונית
- המאשימה מייחסת לנאשמים את העבירות המפורטות לעיל ביחס לשנים 2018-2015, ועותרת כאמור לקבוע את היקף ההכנסות מהמלונית בשנים אלה על בסיס ההפקדות במזומן.
- בהתאם למוצגים בתיק, הוצהרו ההכנסות הבאות מהמלונית (ההכנסות מתייחסות למלונית בלבד שכן הנאשם כלל לא הצהיר על הכנסות מהדירה בפרדס חנה):
בשנת 2015 - 4, 340 ₪ (ת/136)
בשנת 2016 - 0 ₪ (ת/136)
בשנת 2017 - 33, 000 ₪ (נ/6, נספח ו')
בשנת 2018 - 38, 000 ₪ (נ/6, נספח ו')
ברם, כבר מרשימת השכירויות שהכין הנאשם ואשר הוגשה מטעם ההגנה (נ/6, נספח ח' ע' 236), עולה תמונה שונה:
בשנת 2015 - 66, 023 ₪ (לעומת 4, 340 ₪ שהוצהרו)
בשנת 2016 - 11, 600 ₪ (לעומת 0 ₪ שהוצהרו)
בשנת 2017 - 21, 000 ₪ (לעומת 33, 000 ₪ שהוצהרו)
בשנת 2018 - 0 ₪ (לעומת 38, 000 ₪ שהוצהרו)