אשר לקיומם של חוזים - לתיק המוצגים הוגשו שבעה חוזים בלבד הנוגעים למלונית, מהשנים 2015 ו-2016 (נ/6 נספח ה'). הנאשמים לא הגישו כל חוזה מהשנים 2018-2017, הגם שבאותן שנים, לפי עדות הנאשם, הדיווח לרואה החשבון היה על בסיס חוזים בלבד. בעניינה של ויקה, ששכרה יחידה לטווח ארוך החל מיולי 2017 ולא הוגש כל חוזה בעניינה, העלה הנאשם טענות שונות: נעשה עמה חוזה; בעצת רואה החשבון בשנת 2018 לא נעשה עמה חוזה; לצורך דיווח בגין שנת 2018 קיבל רואה החשבון את החוזה בעניינה. ברם, מעדותו של רו"ח דותן עולה כי כלל לא ידע שהמלונית הושכרה בשנים 2018-2017. דוגמה נוספת להיעדר חוזה נוגעת לסוף שנת 2014, כשהנאשם נשאל לגבי חשבונית מס' 0051 (נ/6, נספח ה') וציין כי ככל הנראה לא נעשה חוזה באותו מקרה. בנסיבות אלה, יש לדחות את הטענה כי נערך חוזה בעניינו של כל דייר במלונית.
בעניין קיומן של חשבוניות - במסגרת נ/6 (נספח ה') הוגשו שבע חשבוניות בלבד, מהשנים 2014 ו-2015. זאת כשברשימת השכירויות (שאותה אין לראות כרשימה ממצה) מופיעות 19 שכירויות לשנים אלה. כפי שכבר צוין, בחשבוניות לא מופיעים כל הפרטים שיש למלא בהן. בחלקן מופיע סכום בלבד, ללא שם, תאריך או פרטים אחרים. רק ארבע חשבוניות מולאו כנדרש. הנאשמים עצמם טענו כי לא הוצאו חשבוניות בשנים 2018-2017, כשלטענתם בשנים אלה התבסס הדיווח על חוזים בלבד שנערכו מול כל דייר ודייר. ברם, טענתם בעניין עריכת החוזים - נדחתה. אשר לטענה כי רו"ח דותן הנחה את הנאשמים כי ניתן להסתפק בחוזים בלבד, הרי שטענה זו לא הוכחה, ורו"ח דותן עצמו העיד כי כלל לא ידע שהנאשמים ממשיכים להשכיר את המלונית בשנים 2017 ו-2018.
- ניתן לראות כי קיימות סתירות בין רשימת הדיירים ללא תשלום, רשימת השכירויות ועדויותיהם של הנאשמים. כך לדוגמה בעניין תקופת מגוריה של בתו של הנאשם במלונית. בהתאם לרשימת הדיירים ללא תשלום, הבת התגוררה במלונית ללא תשלום תקופה של מספר שנים, בין התאריכים 5.8.2015 - 16.5.2018, כשלפי עדות הנאשם, התגוררה הבת ביחידת המרתף. ואולם, לפי רשימת השכירויות וחוזה שכירות שצורף, בין התאריכים 20.2.2015 ועד 20.2.2016, עוד קודם לכניסתה של הבת ליחידה ובחפיפה לחלק מתקופת מגוריה ביחידה, התגורר ביחידת המרתף ליאור בנין. בנוסף על כך, לפי רשימת הדיירים ללא תשלום וכן לפי עדותו של אמסלו אבבה, הלה התגורר ביחידת המרתף בין יוני 2015 לפברואר 2016. תאריכים אלה הם בחפיפה, הן לליאור בנין הן לבתו של הנאשם.
סתירה נוספת עלתה לנוכח האמור בהאזנת הסתר כי דייר מסוים שכר את יחידת המרתף למשך חודש וחצי בתחילת שנת 2018. ביחס לכך טען תחילה הנאשם כי בתו התגוררה במרתף בין השנים 2017-2015, לפני כניסתו של אותו שוכר, אך בהמשך, כשהוסבר לו שברשימת הדיירים ללא תשלום ציין שבתו עזבה את המלונית במאי 2018, טען כי ייתכן שביקש מבתו לעבור ליחידה אחרת בזמן מגוריו של אותו דייר. הגם שהטענה בדבר מעבר בין יחידות אינה בלתי אפשרית, הרי שלנוכח העלאתה לאחר ניסיון כושל להסביר את הדברים באופן אחר, וכשקיימת סתירה נוספת בין תקופת המגורים הנטענת של הבת ותקופת מגוריו של ליאור בנין, סבורה אני כי יש בדברים כדי ללמד כי אין לתת אמון ברישומיו החלקיים של הנאשם במסגרת רשימת הדיירים ללא תשלום.