בחקירתה הנגדית אחינועם נשאלה על המהירות שסיפרה לבוחן שבה נסעה בתאונה, והעידה שאינה זוכרת.
כשנשאלה כי בנסיבות של גשם והעדר תאורה, האם מהירות של 80 קמ"ש היא מהירות זהירה, השיבה שאין לה מושג ונראה לה פחות.
בהתאם לכך, נשאלה כי אם אמרה לבוחן שנסעה במהירות של 70-80 קמ"ש, באיזו מהירות נסעה, היא השיבה שכנראה 70 קמ"ש.
ההגנה הגישה את עדותה של אחינועם במשטרה להוכחת הסתירות בעדויות שלה - הוגש וסומן נ/1 (3 עמ').
אחינועם נחקרה ע"י הבוחן ביום 12.9.23, (נ/1) בבית חולים בית לוינשטיין ועל פי עדותה :
"ש. את מכירה את מקום התאונה ?
ת. כן, מכירה טוב מאוד זה גם סיבוב צריך להאט בכל מקרה.
ש. מה היה מזג האויר ומצב הראות בזמן התאונה ?
ת. היה חושך, היתה ראות טובה, אני זוכרת שראיתי טוב.
ש. ירד גשם בזמן התאונה ?
ת. אני לא זוכרת
ש. היה רכב שנסע לפנייך לפני התאונה ?
ת. אני לא זוכרות אורות רכבים שנסעו לפני, רק אותו שנכנס בי
ש. את זוכרת שעקפת רכב כל שהוא לפני התאונה ?
ת. כן, אבל זה היה הרבה לפני. (עמ' 1 ש' 18-27)
ש. מה זאת אומרת הרבה לפני ?
ת. אני לא זוכרת איפה זה היה ביחס לכיכר אמציה, אבל עקפתי אותו בקו מקוקו, היה לי שדה ראיה וזה היה הרבה לפני התאונה.
ש. את הבחנת ברכב השני לפני התאונה ?
ת. לא, ראיתי אותו ברגע התאונה, אפילו לא ראיתי אות האורות שלו על הכביש.
ש. הספקת להגיב ?
ת. כלום, לא היה לי זמן להגיב.
ש. באיזה נתיב אירעה התאונה ?
ת. בנתיב שלי, לא בנתיב שלו.
ש. איך ארעה ההתנגשות ?
ת. הקדימה שלו בקדימה שלי.
ש. הכביש היה רטוב בזמן התאונה ?
ת. אם ירד גשם אז כן, אני לא זוכרת ?
ש. באיזו מהירות נסעת לפני התאונה ?
ת. לא, אבל אף פעם אני לא נוסעת מעל המהירות המותרת ובייחוד בכביש הזה, אני לא נוסעת מעל 70-80 .
ש. את יכולה לתאר לי את התאונה מבחינתך?
ת. אורות, רכב, התנגשות ואז נראה לי שעפתי באוויר עם הרכב.
...
ש. את זוכרת אם ניסית לסטות כדי למנוע את התאונה ?
ת. אני לא חושבת, לא היה לי זמן להגיב, רציתי רק לצעוק "איתי" ואז בום, ההגה בראש." (עמ' 2 ש' 1-27).
עד תביעה מס' 2 -איתי רואש מימון
במסגרת עדותו בחקירה ראשית הוגשה תעודה רפואית מבית החולים "ברזילי" - הוגשה וסומנה ת/4 (4 עמ').
על פי התעודה הרפואית (ת/4), הוא קיבל מנת דם, יש לו קרע בטחול בדרגה 2, פגיעת מעיים. עבר ניתוח לכריתת חלק ממעי דק וגס. סבל מדימום בחלל הבטן ושבר בכף יד ימין.
העד הינו בעלה לשעבר של הנהגת המעורבת אחינועם, אשר ישב במושב האחורי ברכב המעורבת בעת התאונה.
הוא העיד בחקירתו הראשית כי הינו בן 25, סטודנט.
הוא נשאל מה קרה בתאונה והעיד :
"אחינועם אני וסבתא שלה יצאנו ל*מימונה במזכרת בתיה והיינו צריכים להסיע את סבתא של אחינועם לרחובות. אחינועם נהגה, סבתא שלה ישבה לידה, אני ישבתי מאחורה אני זוכר שנסענו ודבר הבא שאני זוכר זה שהתעוררתי ברכב, רכב לא נוסע, אני לא רואה, המשקפיים שלי כנראה עפו, הטלפון שלי לא לידי, אני רואה את סבתא של אחינועם עם הראש מוטה, אחינועם גם לא כ"כ מבין מה קורה שם ואז אני מתחיל להרגיש כאבי בטן חזקים שמתגברים ואז אני מתחיל לצעוק, אחינועם גם לא הגיבה לי ולאחר מכן אנשים הוציאו אותי מהרכב, הובהלתי באמבולנס לבית החולים, לאחר מכן נכנסתי לניתוח והתברר לי שדיממתי 2.5 ליטר בבטן, כרתו לי חלק מהמעיים וקיבלתי 34 מנות דם. אחרי הניתוח הייתי מרותק למיטה ולא יכולתי לזוז, עברתי 9 ימים של צום בלי אכילה ובלי שתייה, עם זונדה ולאחר מכן השתחררתי ועברתי שיקום ועד היום עובר שיקום פיזי ונפשי. הקושי מתבטא עד היום עם הבטן בפעולות מסוימות, רגישות לדברים מסוימים, יציאות וכו'." (ראה עדותו מיום 8.1.25, עמ' 12-13, ש' 30-32,1-8).
כשנשאל בחקירתו הראשית מה היה לפני התאונה, העיד :
"אני זוכר שיצאנו, בשלב מסוים היה רכב שנסע לאט, עקפנו אותו ואחינועם חזרה לנתיב שלנו בצורה בטוחה והדבר הבא שאני זוכר זה שאני מתעורר ברכב." (ראה עדותו מיום 8.1.25, עמ' 13, ש' 25-26).
הוא העיד, כי אינו זוכר מה היו תנאי הדרך, לא זוכר את מזג האוויר ולא זוכר אם היה משהו חריג ברכב.
בחקירתו הנגדית כשנשאל האם הוא זוכר שאמר משהו שהצחיק את סבתא של אחינועם לפני התאונה, השיב שאינו זוכר.
כשנשאל האם הוא יודע מה פרק הזמן שחלף בין העקיפה של הרכב שנסע לאט, כפי שהעיד, לבין התאונה, השיב בשלילה.
כשנשאל אם הוא ישב ברכב מאחור כיצד הוא יכול להעיד כי אחינועם חזרה לנתיב שלה, הוא העיד :
"אני זוכר שהיה רכב לפנינו, אחינועם עקפה אותו וחזרנו לנתיב." (ראה עדותו מיום 8.1.25, עמ' 14, ש' 17).
כשנשאל שוב כיצד יכל לראות אם הוא יושב מאחור שאחינועם עקפה וחזרה לנתיב, חזר על תשובתו כי זה מה שהוא זוכר.
לשאלה האם הוא יודע איפה הרכב של אחינועם נחת לאחר התאונה, העיד שאינו יודע.
לשאלה אם ראה אורות, העיד שלא.
בחקירה הנגדית הוצג לעד סרטון ניסוי שדה הראיה שערך הבוחן ונשאל האם ניתן לראות אורות של רכב המגיע מכיוון הנאשם גם לנוסע שיושב ברכב מאחור, הוא העיד, כי במצב שבסרטון ניתן לראות את האורות וכן את הרכב שמתקרב לכיוונם.
כשנשאל שוב לאחר הצגת הסרטון כי העיד שראה את הרכב שלהם חוזר לנתיב אבל לא ראה אור בעת התאונה, העיד :
"אני לא זוכר. אני זוכר שחזרנו. (הערת בית המשפט: עושה תנועה עם היד של חזרה לנתיב) ואז שהתעוררתי אחרי התאונה. אני זוכר שנסענו, אחינועם עקפה חזרנו לנתיב והשלב הבא שאני זוכר זה שהתעוררתי ברכב אחרי התאונה.
...
ש. יכול להיות שהחזרה לנתיב קרתה תוך כדי התאונה?
ת. לא." (ראה עדותו מיום 8.1.25, עמ' 15-16, ש' 33-34,1-5).