"ש.  אנחנו רוצים להבין, למעשה אתה לא מבצע עבודה עבור מיקי או מבצע עבודה עבור מיקי?

ת.  אני להבנתי כן ביצעתי עבודה עבור מיקי.  אבל אני אציין כי לרגע לא שכחתי שהגעתי לשם כדי להעביר כספים ממיקי לדוד" (ת/5, בעמ' 3, ש' 83-81).

381. הנאשם אף הודה בכך ששימש כגורם המתווך ומעביר מידע ובקשות בין גנור לשרן:

"ש.  איך עובדת שיטת העברת המידע והשאלות של מיקי לדוד ולאחר מכן העברת התשובות מדוד למיקי?

ת.  חלק מהשאלות נשאלו בעל פה.  מיקי היה מדבר איתי מדי פעם היה אומר לי תגיד 'מה קורה עם החבר שלנו' הוא אמר לי 'תבדוק מה קורה וזה' זה נעשה כבר בתקופה שדוד לא היה כל כך זמין כי הוא היה בעבודה בלשכת רוה"מ והיה עסוק, הוא היה פחות זמין לי..." (ת/5, בעמ' 3, ש' 87-84).  הנאשם הוסיף ותיאר בהמשך כי הוא ושרן נהגו לשחק יחד טניס בימי שישי, ושם שוחחו על הנושאים הללו; לשאלת החוקר אם שם קיבל משרן תשובות, השיב כי תשובותיו של שרן היו מצומצמות ולאקוניות (ת/5, בעמ' 3, ש' 90-91).

382. הנאשם נשאל על ידי החוקרים באיזה שלב נכנסה לתמונה העברת המידע בין גנור לשרן, והשיב:

"ת.  אני לא יודע לכמת בזמן את העניין הזה.  זה היה סוג של כניסה למטחנה.  בהתחלה זה היה טיפה אמוניה וכל מיני ולאט לאט על ציר הזמן כנראה הייתה רלוונטיות לצוללות ואז זה התחיל להתכנס לכיוון הצוללות ולדעתי זה כאילו מיקי חימם אותי על הקווים ופלוס מינוס כשדוד נכנס לתפקיד במשרד רוה"מ מיקי מכניס אותי לשחק במגרש.

ש.  הרציונל הוא שאתה, חוץ מקבלת הכסף מעביר גם מידע מגנור לשרן ומשרן לגנור, בנוגע לצוללות?

ת.  כן.  זה מה שעניין אותו" (ת/5, בעמ' 7, ש' 212-207).

383. הנאשם נשאל מדוע החליט לספר כעת את האמת, והסביר:

"ש.  אתמול סיפרת לנו דברים אחרים, למה החלטת לספר עכשיו את האמת?

ת.  כי אתמול הבנתי שלמעשה הייתי סוג של כלי במשחק ולא רציתי.  בואי נגיד ככה, אני בכל שלבי החקירה נע בין להגן על חבר לבין למסור את האמת כפי שאני מכיר אותה, אתמול הבנתי בשלב מסוים שמכיוון שהחבר הוא זה שהכיר לי את מיקי גנור והוא זה שאמר לי שאפשר לסמוך על מיקי גנור ב-100% והוא זה שביקש ממני לעשות את הפעולות שעשיתי הבנתי שזה לא יהיה נכון מצדי להמשיך ולשאת את העול של ההגנה על החבר כאשר הוא בעצמו הביא לסיטואציה הקשה הקיימת" (ת/5, בעמ' 7 ש' 227-222).

384. לסיכום, הרשעת הנאשם, צחי ליבר, בעבירה של תיווך לשוחד לפי סעיף 295(א) לחוק העונשין, מבוססת על הוכחת הרכיב העובדתי והיסוד הנפשי הנדרשים בחוק. הרכיב העובדתי של קבלת הכספים הוכח באמצעות ראיות בנקאיות ומסמכים חשבונאיים, המעידים על שתי העברות כספיות מחשבון חברת ט.ג של מיקי גנור: תשלום ראשון בסך 35,400 ₪ ביום 12.11.2014 לחברת נ.צ.ת, ותשלום שני בסך 58,500 ₪ ביום 11.8.2016 לחברת נס מור.  עבירה זו משתכללת עם קבלת המתת בהסכמה על ייעודו כשוחד, ואין נפקא מינה אם השוחד הגיע בפועל ליעדו או אם המקבל היה מודע לו.
385. הוכחת הרכיב כי הכספים ניתנו "על מנת לתת שוחד" נסמכת על הודעותיו של עד המדינה, מיקי גנור, שמסר באופן מפורש ונחרץ כי התשלומים נעשו למראית עין עבור "ייעוץ תקשורת". בפועל, ליבר וחברותיו לא סיפקו לגנור כל שירות אמיתי מכל סוג שהוא, והתשלומים יועדו כולם לעבור לדוד שרן.  הנאשם עצמו אישר בחקירתו כי הנפקת החשבוניות נועדה לטשטש את נתיב הכסף ולאפשר לגנור לרשום זאת כהוצאה מוכרת, והודה כי "אחרת הם לא היו צריכים אותי".
386. האדן הראייתי המרכזי להוכחת מודעותו של הנאשם הוא גרסתו המתוודה במשטרה מיום 5.9.17, שבה הודה כי שימש כ"צינור כסף" להעברת הכספים מגנור לשרן. ליבר הפריך את גרסתו הראשונית בדבר "הוקרת תודה" ואישר כי ידע כבר בפגישתו הראשונה עם גנור כי תפקידו הוא להעביר את הכספים משום ששרן היה מנוע מלקבלם ישירות.  הוא פירט כי נהג לפדות את הכספים שהתקבלו במזומן, בסיוע שותפו נתי מור, ולהעבירם לשרן לפי דרישתו, לרוב בסמוך לנסיעותיו של שרן לחו"ל.
387. בנוסף להעברת הכספים, הודה ליבר כי שימש כגורם המעביר מידע ובקשות בין גנור לשרן בנוגע לצוללות, בין היתר במהלך משחקי טניס שקיים עמו בימי שישי. מודעותו ומניעיו של ליבר נתמכו גם ביחסי ה"תן וקח" שקיים עם שרן, מתוך הבנה כי יוכל להסתייע במעמדו הציבורי הבכיר של שרן כדי לקדם אינטרסים של לקוחותיו, כפי שאירע בפועל בקידום היתר השליטה של בזן.  בסופו של דבר, ליבר הסביר את החלטתו להודות בכך שהבין כי היה "סוג של כלי במשחק" ואינו מוכן עוד לשאת בעול ההגנה על שרן, אשר הביא אותו לסיטואציה קשה זו.
388. הודאותיהם של גנור וליבר נתמכות במסד ראייתי רחב הכולל את 'טבלת היועצים' של גנור, מחברות עבודה של רונן שמר, רישומי המזכירה ג'וזי זינגר, איכונים סלולריים ומחקרי תקשורת. כמו כן, מעמדו של דוד שרן כעובד ציבור (או לחלופין כמועמד לתפקיד מנהל לשכת ראש הממשלה) במועדי העברת הכספים הוכח במלואו באמצעות מסמכים רשמיים ועדויות.  ראיות אלו, המצטרפות להודאות המפורטות, מבססות באופן מלא את אשמתו של ליבר בעבירת התיווך לשוחד ובעבירות הנלוות לה.

עבירה של הלבנת הון

389. ‏היסוד העובדתי של עבירת הלבנת ההון מוכח מכך שהתשלומים שהועברו מגנור לחברות של הנאשם (חברת נס מור אחזקות בע"מ וחברת נ.צ.ת תקשורת בע"מ) היו כספי שוחד שיועדו לעובד ציבור, ולכן מדובר ב"רכוש אסור" שמקורו בעבירה. העברת הכספים לחשבונות החברות הללו, כנגד חשבוניות הנחזות להיות חשבוניות אמת (כולל תשלום מס על ההעברה), מהווה "פעולה ברכוש" כמשמעותה בחוק.  פעולות אלו הושלמו במלואן עם קבלת הכספים וניתובם במטרה ליצור כסות לגיטימית לתשלומים האסורים.
390. בכל הנוגע ליסוד הנפשי, המודעות וה"כוונה להסתיר או להסוות" מבוססות על הודאותיו של הנאשם עצמו בחקירותיו במשטרה. בחקירתו הודה ליבר כי הכספים שקיבל מגנור לא ניתנו בעבור עבודה או שירות שביצע עבורו, אלא שכל תפקידו היה להעביר את הכספים בין גנור לבין דוד שרן.  בהודאתו אישר הנאשם כי הבין ששרן הוא עובד ציבור, ושהיה מודע לכך שהחציצה נועדה למנוע את חשיפת הקשר הישיר בין המשלם למקבל.
391. נוסף על כך, הנאשם אישר בחקירתו כי המטרה בהעברת הכספים דרך חברותיו ובהוצאת החשבוניות הפיקטיביות הייתה "לשים עוד שכבה" או "עוד מסך" בין הצדדים לעסקה האסורה. חילופי החוזים בין גנור לנאשם, אשר נועדו לתת כסות פיקטיבית של עבודת אמת, מהווים ראיה ישירה לכוונת ההסתרה.  טענת ההגנה לפיה החוזים היו חלקיים ומרושלים נדחית בהסתמך על הלכת "תענך" (ע"פ 2333/07 שלמה תענך נ' מדינת ישראל (12.7.2010)), לפיה גם פעולות הסתרה פשוטות וגלויות שאינן מתוחכמות במיוחד ממלאות את יסוד ההסתרה הנדרש לצורך הרשעה.
392. בסיכומי ההגנה ("סיכומי נאשם") מתייחס הסנגור לנושא במסגרת הפרק של "צמצום המחלוקת המשפטית". הוא מבהיר כי במידה שייקבע שהסכומים שהעביר גנור לנאשם היו תשלומי מתת שיועדו עבור שרן וכי ליבר היה מודע לכך, אין מחלוקת שמדובר ב"רכוש אסור".  כמו כן, הוא מציין כי אם ייקבע שהתשלומים והעברתם נעשו בדרך המפורטת בכתב האישום, הרי שמדובר לכאורה בעבירת הלבנת הון.
393. בהתחשב בכך שאני מוצא לקבוע כי עבירת התיווך לשוחד הוכחה מעבר לספק סביר, הרי שהנגזרת שלה היא הקביעה כי גם עבירה של הלבנת הון הוכחה מעבר לספק סביר.

עבירה של מרמה על פי פקודת מס הכנסה

394. עבירת המרמה לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה היא עבירה התנהגותית שאינה תוצאתית, ודי לשם התגבשותה בביצוע ההתנהגות האסורה בצירוף כוונה מיוחדת לעזור לאחר להתחמק ממס. היסוד העובדתי בענייננו מתבטא במעשה של הוצאת חשבוניות כוזבות, המאפשרות הכנה או קיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים בספרי חברת ט.ג של גנור.  הנאשם הוציא חשבוניות עבור כספים שקיבל, כאשר אלו הוצגו ככאלה שניתנו בעבור שירותים מקצועיים, על אף שבפועל לא בוצעו עבודה או שירות כלשהם.
395. הוכחת היסוד העובדתי נסמכת בראש ובראשונה על הודאתו של הנאשם בחקירתו במשטרה (ת/5), שבה אישר כי לא ביצע כל שירות או עבודה בפועל בעבור הכספים שהועברו אליו מגנור. לצד זאת, הנאשם הודה כי למרות היעדר העבודה, הוא הנפיק חשבוניות מסודרות המציגות את התשלומים הללו כתשלומים שניתנו עבור מתן שירותים.  החשבוניות הללו נרשמו בספרי החברות של גנור כהוצאות מוכרות, ובכך הושלם הרכיב של הרשאה להכין ולקיים פנקסי חשבונות כוזבים.
396. היסוד הנפשי דורש מודעות לרכיבי העבירה וכוונה מיוחדת לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, דבר המוכח באופן ישיר מאמרתו של הנאשם בחקירתו מיום 5.9.2017. לשאלת החוקרים מדוע גנור נזקק לו כצינור להעברת הכספים, השיב הנאשם: "...  אני חושב שפשוט מיקי בקמצנותו הרבה לא רצה לשלם לדוד ש' במזומן כי מיקי רצה שתהיה הוצאה מוכרת של הכספים".  דברים אלו מלמדים כי הנאשם היה מודע לחלוטין לכך שהנפקת החשבוניות על ידו נועדה לסייע לגנור להציג מצג שווא בפני רשויות המס לצורך הפחתת חבות המס שלו.
397. בסיכומי ההגנה, הסנגור מסכים ומפרט את עמדתו המשפטית הקונספטואלית לגבי הרשעה בהלבנת הון במקרה שבו תוכח עבירת המקור, ומוסיף מיד: "הדברים נכונים בשינויים המתחייבים ביחס לעבירת המס". הסכמה זו מובהרת ומפורטת בפסקה המתייחסת לטענות המדינה בעניין העבירות הנלוות (הכוללות את עבירות המס והלבנת ההון).  בסעיף זה מציין הסנגור: "אין מחלוקת משפטית כי הרכיב העובדתי והיסוד העובדתי של עבירות אלו ייגזר מקביעותיו של בית המשפט בנוגע לעבירת התיווך בשוחד".  "אם ייקבע כי ליבר תיווך לשוחד, ברי כי בנסיבות של מתן חשבונית והעברה במזומן נעברו העבירות הנלוות".

סוף דבר

398. על יסוד ניתוח מארג הראיות הכולל, ובהסתמך על קביעותיי לפיהן יש לדחות את טענות הזוטא של הנאשם ולקבל את הודאותיו המפורטות במשטרה כהודאות אמת, אני קובע כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לכל ספק סביר.
399. יחד עם זאת, בניגוד לעמדת המאשימה, פיצול האישומים לשתי עבירות נפרדות בגין כל תשלום הוא פיצול מלאכותי של מה שמהווה בפועל מסכת עובדתית אחת ושלמה. מדובר במסכת עובדתית אחת שהתרחשה לאורך זמן, במסגרת אירוע אחד המבוסס על סדרת מעשים הקשורים זה לזה, עד שהם מהווים פרשה אחת המבוססת על אותו קשר נטען ורציף בין הנאשם, גנור ושרן.  למעשה מדובר בעבירה אחת מתמשכת.  חלוקתה של העבירה המתמשכת לשתי עבירות הינה מלאכותית ולא מוצדקת.
400. חיזוק לכך ניתן למצוא בניסוח של כתב האישום עצמו בסעיפים 26 ו-27, שם המאשימה מאחדת ומגדירה את הפעולות כעסקה אחת: "הנאשם קיבל את תשלום המתת הראשון והשני בסך 93,900 ש"ח". התייחסות המאשימה אל הסכום המצטבר כאל מקשה אחת מראה כי מדובר בפעילות עבריינית מתמשכת אחת, ולא בשתי עבירות נפרדות ומנותקות כפי שנטען בחלק של הוראות החיקוק.
401. לפיכך, אני מוצא להרשיע את הנאשם, ליבר, בעבירה המרכזית של תיווך לשוחד לפי סעיף 295(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בגין קבלת תשלומי המתת הראשון והשני בסך כולל של עד 93,900 ש"ח ממיכאל גנור על מנת לתת שוחד לעובד הציבור דוד שרן.
402. בנוסף, ועל בסיס אותה תשתית עובדתית לפיה שימש הנאשם כתחנת מעבר וכסות להעברת כספי השוחד האסורים, אני מרשיע את הנאשם בעבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.
403. כמו כן, אני מוצא להרשיע את הנאשם בעבירת המס של סיוע להכנת פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים, לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, בגין הנפקת החשבוניות הכוזבות באמצעות חברותיו במטרה לסייע לגנור ולחברת ט.ג להתחמק ממס.