ת. אז ככה אני לא מקבלת החלטות לבד כל החלטה למשל האם להתפשר איזה סוג של פשרה וכולי אני מביאה את זה לדירקטוריון אני לא רוצה אני רק ממלא מקום היועץ המשפטי. אוקיי אני לא מקבלת החלטות ניהוליות.
ש.כ.ה. יש עוד מישהו חוץ ממך שמביא החלטות בפני הדירקטוריון?
ת. לא"
ובהמשך
"ש.כ.ה. אבל מבחינת העובדים את העובד היחיד.
ת. אני העובדת הבכירה שאחראית בעצם על ניהול תקין של החברה.
ש.כ.ה. יש עוד עובד בכיר חוץ ממך בחברה היום?
ת. יש מנהל כוח אדם שהיא גם מנהלת ממלא מקום מנהלת פניות הציבור [...]
ש.כ.ה. מנהלת פניות הציבור ועוד יש עוד תפקיד חוץ מזה?
ת. לא לא תפקיד בכיר. אין הנהלה".
- מהדברים עולה כי נכון למועד חקירת העדה מטעם המבקשת, ואף קודם לכן במשך מספר שנים, שורותיה של המועצה הישראלית לצרכנות דלילות. במועצה לא מכהן מנכ"ל, ואף לא ממלא מקום למנכ"ל. התפקידים הבכירים המאוישים במועצה הם תפקיד היועצת המשפטית למועצה, שמאויש במילוי מקום, ותפקיד מנהל כוח האדם שמאויש על ידי מי שמשמש גם כממלא מקום מנהל פניות הציבור. את מצב הדברים העדכני סיכמה בקצרה העדה באלה המילים: "אין שדרה ניהולית במועצה מתחילת ספטמבר 24" (עמ' 165 לפרוטוקול). ובמקום אחר העידה: "אדוני נשארתי פה לבד במועצה. זה המצב". (עמ' 156 לפרוטוקול).
- לדבריה של העדה, החלטות מרכזיות בניהול התובענה דנן, היא לא מקבלת לבד, אלא מעבירה אותן לטיפולו של דירקטוריון המועצה, שמטפל בהחלטות אלה כאשר אין מנכ"ל למועצה (עמ' 164,166 לפרוטוקול). אלא שגם דירקטוריון המועצה, כך התברר, לא תפקד באופן מלא לאורך השנים.
- ס' 3 לחוק המועצה הישראלית לצרכנות קובע כי בדירקטוריון המועצה יכהנו 11 דירקטורים, כאשר ההרכב המינימלי של חברי דירקטוריון עומד על חמישה. העדה מטעם המבקשת הבהירה כי מעולם לא היו 11 חברים בדירקטוריון המועצה (עמ' 48,166 לפרוטוקול), וכי היו מקרים בהם התפטרו חברים בדירקטוריון, כשהרקע להתפטרות היה, למיטב זכרונה, טענות לגבי התנהלות יו"ר הדירקטוריון דאז (עמ' 48 לפרוטוקול).
- כן מסרה העדה כי לאורך השנים היו תקופות בהן כיהנו בדירקטוריון פחות מחמישה חברים. כך, כשנשאלה העדה מדוע סירבה המועצה לצרכנות להצטרף להליך הייצוגי בעניין בלמס בשנת 2017, השיבה כי ייתכן שזה בגלל שלא היה קוורום בדירקטוריון (עמ' 60 לפרוטוקול). בדומה, כשנשאלה מדוע החליטו להגיש את התביעה הייצוגית דנן דווקא בשנת 2020, ולא בשנת 2015 כאשר פרסם היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו לפיה פעילות המשיבות אינה חוקית, השיבה כי "בתקופה הזו היינו מספר שנים ללא דירקטוריון ולא יכולנו להגיש תביעה ייצוגית" (עמ' 51 לפרוטוקול). גם כאשר נשאלה מדוע ההסכם למימון התובענה הייצוגית דנן לא הובא לאישור הדירקטוריון, השיבה כי ייתכן שהדבר נגרם כתוצאה מהיעדרו של קוורום בדירקטוריון (עמ' 122 לפרוטוקול).
- נראה כי תפקודו החלקי של הדירקטוריון בשנים האחרונות, השפיע על תפקודה של המועצה. כאשר גויס קוורום לדירקטוריון, יכולה הייתה המועצה לקבל החלטות ולפתוח למשל בהליך הייצוגי דנן. אך כאשר לא כיהנו בדירקטוריון מספיק דירקטורים, הוגבלה פעילותה של המועצה: נמנעה ממנה האפשרות לפתוח בהליכים ייצוגיים, וייתכן שאף האפשרות לבקר ולאשרר הסכמי מימון בהם היא מתקשרת.
- לדבריה של העדה, כיום יש קוורום בדירקטוריון, ומכהנים בו 6 דירקטורים (עמ' 166 לפרוטוקול). עם זאת, אין יו"ר קבוע לדירקטוריון, ובכל ישיבה בוחרים חברי הדירקטוריון את היו"ר (עמ' 165 לפרוטוקול).
- מהמקובץ עולה כי בשנים האחרונות ניכר חוסר יציבות ניהולית בשורות המבקשת, המתבטא בתחלופת מנכ"לים תכופה, בהתפטרות בכירים ובהיעדר הנהלה בכירה. אף בדירקטוריון המועצה נרשמו התפטרויות של חברים, שהביאו לכך שהדירקטוריון לא עמד בדרישת הקוורום לאורך תקופות מסוימות, מה שהגביל עוד יותר את יכולת הפעולה של המועצה.
- במצב דברים זה, בהיעדר הנהלה בכירה ועם דירקטוריון לא יציב, מתעורר חשש ממשי כי המועצה הישראלית לצרכנות אינה ערוכה לנהל את ההליך הייצוגי באופן יעיל. חשש זה משליך ישירות על יכולתה להבטיח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת, כמצוות סעיף 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות.
- בנסיבות אלה, סבורה אני כי יש להורות על החלפת המבקשת כתובעת מייצגת, בהתאם לסעיף 8(ג)(1) לחוק, אשר מסמיך את בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית, גם אם לא התקיימו התנאים האמורים בסעיף 8(א)(3) או 8(א)(4), אם מצא כי ניתן להבטיח את קיומם של תנאים אלה בדרך של צירוף תובע מייצג או בא כוח מייצג או החלפתם, או בדרך אחרת.
התקיימות התנאים לאישור התובענה כייצוגית
- לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הראיות שהובאו לפניי, מוצאת אני כי מתקיימים התנאים הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית לפי סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות.
- כאמור שם, בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אם מצא כי מעוררת היא שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; וכי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.
- כפי שפורט באריכות לעיל, הבקשה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה - טענות ההטעיה וטענת אי החוקיות. בכל הנוגע לטענת אי החוקיות, אינני סבורה כי יש מקום לדון בטענה זו בהליך שלפניי, מהנימוקים שפורטו מעלה. ברם, בנוגע לטענות ההטעיה, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה, ואלו מעוררות שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה: האם מידע אודות הסכום המוקצה כעמלה והסכום המוקצה לרכישת כרטיסי הגרלה מתוך כספי ההתקשרות הוא מידע מהותי לצרכן והאם הימנעות מהצגתו מהווה הטיעה צרכנית? האם מצגים אודות שימוש במומחים ובשיטות סטטיסטיות המשפרים את סיכויי המשתתף הם מצגים מטעים מטעם מועדוני הלוטו?
- סבורני גם כי תובענה ייצוגית היא האמצעי היעיל וההוגן להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. זאת, בשים לב לכך שההטעיות הנטענות הן מורכבות מטבען וטעונות בירור מקצועי המבוסס על מומחיות, בעוד שהנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה איננו בהכרח נזק גבוה במיוחד, כך שאין זה סביר לצפות כי צרכן יחיד יישא בעלויות הכרוכות בהגשת תביעה פרטנית. מה גם שספק עד כמה הצרכן הבודד מודע לעצם ההטעיה וממילא לאפשרות לתבוע בגינה.
- אשר לתנאים שעניינם ייצוג חברי הקבוצה וניהול עניינם בתום לב ובדרך הולמת - שוכנעתי כי קיים יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ינוהל בתום לב. אמנם, ניהולה של התביעה על ידי המבקשת מעורר קשיים מעשיים בתקופה זו ומעלה את החשש שמא עניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג בדרך הולמת. ברם, חולשתה הנוכחית של המבקשת לא מצדיקה זניחת עניינה של הקבוצה בתובענה שנראית לכאורה מבוססת, מקום שניתן להחליף את המבקשת בתובע ייצוגי אחר. לפיכך, ובהתאם לסמכותי מכוח סעיף 8(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מקבלת את בקשת האישור כך שזו תנוהל לאחר שיאותר תובע ייצוגי חליפי.
לסיכום
- בקשת האישור נדחית ככל שהיא נוגעת לטענת אי החוקיות, ומשלגבי משיבה 4 מדובר בטענה היחידה המתבררת בהליך זה, בקשת האישור נדחית בעניינה.
- העילה בגינה מאושר ניהול הליך ייצוגי היא הטעיה צרכנית. בכפוף לאיתור תובע מייצג חלופי, תנוהל תובענה ייצוגית כנגד משיבות 1,2, 5,6 ו-7 בגין שתי עילות ההטעיה. התובענה כנגד משיבה 8 תעסוק רק בעילת ההטעיה הראשונה; התובענה כנגד משיבה 3 תעסוק רק בעילת ההטעיה השנייה.
- הסעדים בגינם ינוהל ההליך הם צו עשה להפסקת ההטעיות ופיצוי חברי הקבוצה בגין הטעייתם על ידי המשיבות.
- הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה, היא כפי שהגדירה המבקשת בבקשתה: "כל אדם שהתקשר עם המשיבות או מי מהן בהסכם השתתפות בהגרלות מפעל הפיס, או שילם למשיבות דמי מנוי מכוח הסכם כאמור, החל משבע שנים לפני הגשת בקשה האישור ועד הגשת התביעה הייצוגית לאחר אישורה" .
- על מנת להמשיך בהליך יש לאתר תובע ייצוגי שיחליפו את המועצה הישראלית לצרכנות ואזי יוגש כתב תביעה. ב"כ המבקשת יעדכן עד ליום 1.1.26.
- המבקשת תישא בהוצאותיה של משיבה 4 בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.
- משיבות 1,2, 3,5, 6 ו-7 יישאו בשכ"ט ב"כ המבקשת בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ מכל אחת מהן. משיבה 8 לא תישא בהוצאות המבקשת, בהתאם להודעה מיום 9.10.2024.
התיק יובא לפניי ביום 2.1.26.