אבדן הזדמנויות עסקיות
- בנוסף טענה החברה לאובדן הזדמנויות עסקיות בה היתה יכולה להתקשר. נטען כי התובעים 1-2, הינם מומחים בהקמה של מקבצי דיור, וכי בנוסף למקבץ שהיה אמור להיות מוקם בבת-ים, פעלו להקמת מקבץ דיור ברחוב דולינסקי ברחובות, כך שהיו יכולים לנצל את אותם הכספים שהוחזקו על ידי העירייה, לשם איתור והתקשרות בעסקאות אחרות, קל-וחומר, שבאותן שנים מחירי הקרקע היו נמוכים משמעותית ממחיריהן היום, כך שניתן היה להשיא תשואה גבוהה ביותר עם אותו סכום שהוחזק בידי העירייה כל אותן שנים.
- זאת ועוד, נטען, כי על סמך חתימת ההסכם עם העירייה, החברה התקשרה עם חברת ק.ב.י אחזקות בע"מ (להלן: "ק.ב.י") לגבי כניסתה של ק.ב.י כשותפה בפרויקט, ואף סוכמו עמה תנאים מסחריים לעסקת השותפות. בין השאר, סוכם כי לצורך רכישת שותפות בפרויקט (50%), ק.ב.י תשלם לחברה סך של 25 מיליון ₪ בתוספת מע"מ, וכן סוכם כי במידה ובפרויקט יאושר לבנות מעל 240 יחידות דיור, אז החברה תקבל פרמיה בהתאם למספר היחידות הסופי שיאושר, כאשר מדובר בסכום של עד 3 מיליון ₪.
נטען, כי החברה ראתה בהתקשרות זו כהזדמנות עסקית יוצאת דופן שלא מומשה בגין התנהלות העיריה (ראו סעיף 76-78 לתצהיר וכטר וכן העתק תנאים מסחריים - מסמך ראשוני בין החברה ו-ק.ב.י (ת/45)).
ובהתאם טענה, לאובדן עסקת השותפות עם ק.ב.י ואת התמורה שהייתה אמורה להיות משולמת לה בגין עסקת השותפות (25 מיליון ש"ח), וכן אובדן רווחים עתידיים להם הייתה זוכה אילו עסקת השותפות עם ק.ב.י הייתה מתממשת.
אשר על כן, עתרה לחיוב העיריה במלוא סכום זה.
- ראיתי לנכון לדחות דרישה זו אשר כל כולה ספקולציה על פרויקט שבפועל לא נולד משלא התקיימו התנאים המתלים לקיומו. העסקה לא מומשה בשל עמדת משרד הפנים ולא בשל העיריה. העיריה כשלה משלא עדכנה בזמן אמת את החברה אודות המצב העובדתי בדגש על דבר סירובו של משרד הפנים לאשר הסכם שכזה.
התקשרות של החברה עם כל גורם שלישי על הסכם שעדיין לא אושר הוא בבחינת ספקולציה עסקית שאינו מקים לחברה זכות פיצוי בגינה.
הוצאות משפט
- בנוסף, עתרה החברה לחייב העיריה בהוצאות משפט להן נדרשה כדלקמן:
- תשלום אגרת ביהמ"ש - על סך של 250,000 ₪, בהינתן הגבלת סכום התביעה לסך של 10 מיליון ₪.
- שכ"ט עו"ד - נטען לתשלום סך של 310,000 ₪, לשם ניהול ההליך.
- תשלום הוצאות למומחה - סך של כ- 15,000 ₪, בגין חוות דעת המומחה רו"ח משה סיטון.
- בהינתן האמור לעיל, ובהינתן הסכום שנפסק ראיתי לנכון לחייב את העיריה להוסיף ולשאת בהוצאות החברה בגין ניהול הליך זה, הוצאות הכוללות גם שכ"ט עוה"ד בסך של 500,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.
סוף דבר
- התנהלות בלתי תקינה זו של העיריה יש להוקיע בכל דרך ואך לקוות כי ילמד על ידי עיריות ורשויות מקומיות / אזוריות אחרות.
בהינתן כל האמור אני רואה לנכון לחייב העיריה להוסיף ולשלם לחברה את הסכומים הבאים:
- הפרשי הצמדה - סך של 493,751 ₪ בגין הפרשי הצמדה שנכון היה לבצע, נכון למועד חוות דעת רו"ח סיטון (15.1.25). לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.1.25 ועד למועד התשלום בפועל.
- ככל שיידרש יש להוסיף מע"מ על תשלום זה.
- תשלום ריבית על פי חוק שתתווסף לסכום דמי השימוש ששילמה החברה לעיריה. חישובי הריבית יחושבו בהתאמה ויחלו ממועד התשלום שביצעה החברה (סך של 4 מיליון מיום 6.4.2016 וסך של 1 מיליון ₪ מיום 14.6.2016) ועד מועד התשלום בפועל, ובהתאמה להשבה החלקית של הסכום שביצעה העיריה.
- החזר הוצאות שהוציאה החברה לשם קידום הפרויקט בסך של 986,814 ₪ (נכון ליום 15.1.2025). כשסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.1.25 ועד מועד התשלום בפועל.
- הוצאות משפט בסך של 500,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מתום 30 יום ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
יוער ויודגש כי סכום התביעה הועמד על סך של 10 מיליון ₪ ובהתאם שולמה אגרת בית משפט. מתוך הסכום הנ"ל שולם לחברה סך של כ- 5 מיליון ₪ ולפיכך מסגרת יתרת תביעתה עומדת על 5 מיליון ₪ ולא יותר מכך.