ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 19167. טענות הצדדים - התובעת טוענת, כך: הנתבע גזל את נכס הליבה שלה, מאגר מידע עסקי סודי המכיל פרטי לקוחות ואנשי קשר (להלן: "מאגר המידע"), שנבנה לאורך שנים בעמל רב ובהשקעה של מאות אלפי שקלים; הנתבע העביר את מאגר המידע לצד שלישי לטובת עסק מתחרה, ופעל במזיד ובמטרה לנקום, ומחק לחלוטין את המידע העסקי הרגיש ממחשבי התובעת, גם מהטלפון הנייד וגם ממאגרי המידע המשותפים; בעשותו כן, הנתבע הפר הפרה יסודית את הסכם העבודה מיום 24.10.2018 ואת התחייבות הסודיות עליה חתם, המקנה לה פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק בסך 150,000 ₪; על הנתבע לשלם לה פיצויים בסך 350,000 ₪ בגין גזל סוד מסחרי, עשיית עושר ולא במשפט, רשלנות והפרת חובה חקוקה, וכן יש להטיל עליו צו מניעה קבוע לשימוש במידע; כמו כן, הנתבע נדרש להשיב לה עמלות ששולמו לו ביתר.
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)8. הנתבע טען, כך: מדובר בתביעת סרק מופרכת ונקמנית, שהינה 'תביעת השתקה והפחדה' אשר נועדה להפעיל עליו לחץ נפשי וכלכלי כבד; התביעה הוגשה כ-3.5 שנים לאחר פיטוריו מהתובעת, זמן קצר לפני דיון ההוכחות בהליך המקביל, כשמדובר בתביעה שהוא עצמו הגיש נגד התובעת בגין זכויות סוציאליות; במהלך העסקתו אצלה, התובעת פעלה בשיטתיות ובחוסר אמינות, ניכתה משכרו כספים עבור תשלומים פנסיוניים, אך השתמשה בהם לצרכיה האישיים ולא העבירה אותם בפועל לקופת הפנסיה; הוא לא פרץ למחשבי התובעת, העתיק או מחק מידע כלשהו, וגם החזיר לה את כל הציוד בצורה מסודרת ותקינה ביום 23.9.2021; לכל היותר, הוא שלח דוא"לים והתכתבויות לעובד טל, שהכילו אך ורק תכתובות ווטסאפ אישיות, ושנאספו כראיות להוכחת גיוס הלקוחות במסגרת תביעות השכר שהגישו השניים נגד התובעת; התובעת משתמשת בתבנית תביעה זהה ומשוכפלת נגד עובדים אחרים שמעזים לתבוע את זכויותיהם (כמו העובד טל), כדי לאלץ אותם להגיע לפשרה ולוותר על כספם.
ג. הכרעת בית הדין בתובענה
- 9. מבוא להכרעת בית הדין - נקדים אחרית לראשית, ונציין כי לאחר ששמענו עדויות העדים שהעידו לפנינו, נתנו את דעתנו לכל טענות הצדדים ועברנו על תיק בית הדין בכללותו, הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות במלואה, לאורכה ולרוחבה. להלן נפרט כיצד הגענו למסקנה זו.
ג.1. נתון ראשון הפועל לחובת גרסת וטענות התובעת - השיהוי בהגשת התביעה
- 10. נציין תחילה את השיהוי הניכר בהגשת התביעה, שלא הוסבר כלל ועיקר על ידי התובעת במהלך ניהול ההליך. נדגיש, כי עסקינן בתביעה דרמטית באופיה, שבה נטענו טענות כבדות-משקל ומשמעותיות, שהועלו על ידי התובעת כנגד הנתבע. במסגרת זאת, התובעת טענה כי ביום 10.2021 הנתבע העתיק את המידע העסקי שלה. חרף זאת, התביעה הוגשה רק ביום 24.2.2025 - כשלוש שנים וחצי לאחר קרות האירועים הנטענים. חרף האמור לעיל, התובעת לא נתנה בכתב התביעה כל הסבר להתנהלותה המתמיהה.
- 11. כשנשאל ב"כ התובעת במהלך הדיון המוקדם לגבי סוגיית השיהוי, הוא ציין ש"אם בית הדין רואה בעיתוי הגשת התביעה שאלה שמצריכה הבהרה אני מבטיח שבתצהירים נתייחס לכך"[1]. עם זאת, לא הובאה כל התייחסות שכזאת במסגרת תצהירי התובעת. כשנשאלה הבעלים דניאל בעת עדותה לגבי סוגיית מועד הגשת התביעה, היא טענה כי היא ילדה בשנת 2021, וגם עסקה בנושאים אחרים הקשורים לעסק, וכן בטיפול בתביעתו של הנתבע כנגד התובעת[2]. תשובה דומה ניתנה על ידי המנהל צחי, שגם הוא הפנה להשלכות מגפת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל"[3].
- 12. אין מדובר במענה ענייני, היות שהוא הובא לראשונה בעדויותיהם. בני הזוג שובל לא הסבירו מתי חזרה הבעלים דניאל מחופשת הלידה. הם גם לא פירטו כיצד תפקד העסק בתקופת היעדרותה ואחריה, כולל באמצעות בעלה המנהל צחי. מכל מקום, תקופה של כ-5 שנים נמשכת הרבה מעבר לנטען על ידם לגבי חופשת הלידה או לגבי מגפת הקורונה. כל זאת, במיוחד לאור מעשיו החמורים מאוד של הנתבע, כנטען על ידי התובעת.
- 13. השתהות התובעת מעלה תמיהה מטעם נוסף, היות שלא רק מדובר בטענות קשות ביותר, אלא גם עסקינן כזכור בנזק נכבד שאירע לתובעת לפי הנטען, ובמידע עצום שנלקח ממנה על ידי הנתבע, שהעתיק "... את המידע העסקי של הנתבעת (צריך להיות "תובעת" - הערת בית הדין) שכולל את כל האינפורמציה ו/או מסמכים ו/או רשימת לקוחות ו/או רשימת ספקים ו/או סודות מסחריים ו/או נתונים כלשהם בעניין החברה ו/או חומרה ו/או תוכנה ו/או נתונים כספיים ו/או קבצי מחשב ו/או חומר ממוחשב (להלן: "מידע עסקי")"[4].
- 14. תמוה ביותר בעינינו כיצד מעשה כה חמור, שגרם לכאורה לתובעת לנזק כה משמעותי, לא גרם לשינוי כלשהו בהתנהלותה העסקית. ודוק - לא מדובר בטענה משפטית גרידא, אלא גם בסימן שאלה משמעותי: כיצד ייתכן כי התובעת תפקדה, אם בכלל, במשך כ-5 שנים, כאשר הנתבע לפי הנטען ביצע פעולת מחיקה מסיבית "... בתוך המאגר המשותף המאוחסן בענן, המשמש את כלל מחלקת המכירות"[5]?!
- 15. זאת ועוד, התובעת אף טענה כי "הפגיעה שנגרמה לחברה היא ממשית. מחיקת מאגרי המידע פגעה ישירות ביכולת לפנות ללקוחות קיימים, לנהל מעקב אחר לידים, להמשיך בהליכי סגירת עסקאות ולשמר המשכיות עסקית. מדובר בנזק עסקי וכלכלי משמעותי שפגע בליבת פעילותה של החברה ובמוניטין שנבנה בעמל רב"[6]. עם זאת, גם טענות אלה לא בוססו בצורה כלשהי על ידי התובעת, וכפי שנראה בהמשך הדברים.
- 16. בעדותה טענה הבעלים דניאל, כי מדובר ב"כל הקובץ", שנמחק על ידי הנתבע, וכי "... הקובץ נוהל בדרייב, גוגל שיטס, היה בו שם, טלפון, אימיילים, פרטי איש קשר, הסיווג המקצועי שלהם עם מנכ"לים, עם מנהלי שיווק, עם אנשי מכירות, איזה אתרים פעילים יש להם... כל אינטראקציה שקיימת עם לקוח נמצאת שם"[7]. כשנשאלה שוב "מה נמחק? הכל נמחק? כל החומר המקצועי נמחק? הכל?", השיבה ש"כן"[8]. כששוב נשאלה "... נשארתם ללא מידע עסקי בכלל של כל מחלקת המכירות?", השיבה "נכון"[9].
- 17. כך גם עלה מעדות המנהל צחי, שטען בדומה כי "הוא מחק הכל", וגם ש"היה שם אנשי קשר עם טלפונים, מיילים, כתובות שלהם, אנשי מפתח, ניידים שלהם, התכתבויות, מה עשינו איתם, הסכמים, היו שם גם הסכמים שחתמנו, לא יכולתי להמשיך עם אנשים הסכמים כי לא ידעתי על מה חתמתי איתם, הייתי צריך לבקש מהם את ההסכם כדי לראות על מה חתמתי, היה שם מלא מידעים, היה שם מלא תמונות גם שנמחקו אבל זה היה בדרייב המשותף"[10].
- 18. בשונה מהם, אחראי המחשוב שי טען בעדותו שרק "חלק מהקבצים" נמחקו[11]. סתירה נוספת ניתן למצוא בין עדות המנהל צחי, שטען כי רק לעובדים מועטים בתובעת היתה גישה לתיקייה הנטענת ("ולמי שיש גישה זה לי, לדרייב המשותף זה לי, לדניאל, לשי ולסוכני המכירות בלבד, אפילו למנכ"ל אין גישה לתיקייה הזאת"[12]); לבין עדות שי, שטען אחרת ממנו, לגבי גישה של כלל עובדי התובעת ("להתחיל לספור? כאילו אנשי מכירות, אני יודע שהיו נראה לי 4 באותה תקופה, גיא, טל, עוד איזה 2-3.... היו אנשי צוות, כאילו גרפיקאים, מתכנתים, אני ועוד 2 היינו אז באותה תקופה"[13]).
- 19. מכל מקום, מטענות הבעלים דניאל והמנהל צחי גם עלה, כי מסד נתונים שרלוונטי ביותר לפעילות התובעת - ולמעשה, כל מסד הנתונים שלה - נמחק במלואו לאור מעשי הנתבע: "... אני אומרת שעשינו כל מה שיכולנו כדי לשחזר את המערך הזה ולצערנו הגיבוי לא פעל ולא עבד"[14] (המנכ"לית דניאל) וכן "... הוא מחק את כל הדאטה..." (המנהל צחי). חרף זאת, הם לא הסבירו הכיצד ייתכן שהתובעת המשיכה להתנהל בצורה עסקית, וכיצד ניתן להסביר שהעסק שרד, ולא נסגר לאלתר. ומה גם, לא ברור כלל כיצד חברה עסקית ותיקה ומבוססת כמו התובעת, מתנהלת ללא גיבוי לתיקיות הנטענות.
- 20. ועוד נדגיש, כי גם לא נטען שבוצעה פעולת שחזור כלשהי, מצד מי מבין גורמי התובעת לגבי הקבצים שלכאורה נמחקו על ידי הנתבע. אומנם, הבעלים דניאל טענה בעדותה כי התובעת פנתה לחברת גוגל לביצוע שחזור, אך הניסיון נכשל[15]. עם זאת, טענות אלה הועלו לראשונה בעדותה, וגם כאן - ללא כל אסמכתה או ראיה אובייקטיבית. בשונה ממנה, אחראי המחשוב שי טען שהוא לא יודע האם היתה אפשרות באותה עת לשחזר את קבצים שלכאורה נמחקו: "אני לא יודע אם היה באותה תקופה, אני לא מצאתי"[16]. שוב ניתן לראות אפוא כי עדי התובעת סתרו זה את זה.
- 21. מנגד, לא נסתרה טענת הנתבע, כי הגשת התביעה בהליך זה, בשלהי חודש 2/2025 וזמן קצר לפני דיון ההוכחות שנערך בחודש 3/2025 בהליך המקביל, בתביעה שהוא עצמו הגיש כנגד התובעת, מחשידה אותה כמי שביקשה להרתיע אותו ממימוש זכויותיו. נבהיר, כי אמירה זאת אינה מכוונת כלל ולגופו של עניין לגבי ההליך המקביל, שאינו נמצא בטיפולנו. ממילא, אותו הליך טרם הוכרע, ובהחלט ייתכן כי התביעה שם, וכפי שהוגשה על ידי הנתבע כנגד התובעת, תידחה במלואה. כל שאנו מציינים הוא את מועד הגשת התביעה בהליך זה, בסמיכות זמנים שלא הוסברה בצורה כלשהי על ידי התובעת, להליך המקביל.
- 22. עוד הוכח מצד הנתבע, כי אותה התנהלות דיונית נעשתה על ידי התובעת כלפי העובד טל, אך בסופו של דבר היא ויתרה לחלוטין בפועל על תביעתה כנגדו. ראו בתצהיר העובד טל, שציין כי הוא הגיש תביעה בשנת 2022 כנגד התובעת, בעקבות סעדים שונים במשפט העבודה (סע"ש (חי') 2305-05-22 [נבו]), וכי ביום שבו היה אמור להיערך דיון ההוכחות בהליך זה, נמסר לידיו עותק מכתב התביעה שהגישה התובעת כנגדו, בסך של 350,000 ₪ (אותו הסכום שנדרש הנתבע לשלם בהליך זה), שהיה זהה בטענותיו לאלה שנטענו כנגד הנתבע.
- 23. העובד טל המשיך ותיאר, כי הוא נלחץ מאוד, ובאת-כוחו מטעם הלשכה לסיוע המשפטי אף ייעצה לו להתפשר עם התובעת. לאור זאת הוא הסכים לפשרה על סכום נמוך מזה שחשב שמגיע לו. בתמורה הסכימה התובעת למחוק את התביעה שהגישה נגדו, והצדדים הסכימו כי היא לא תוכל להגישה מחדש[17].
- 24. כשנשאלה הבעלים דניאל בעדותה, מדוע ולמה התובעת נהגה כמתואר לעיל, היא לא נתנה מענה של ממש, וטענה כי הוסכם בין התובעת ובין העובד טל כי מדובר בפשרה "סודית"[18]: "למיטב זכרוני יש שם נספח של סודיות". מעבר לכך ש(גם) טענה זו נטענה לראשונה בעדותה, היא גם לא הוכחה. למעשה, ההפך הוא הנכון: מדובר בטענה שגויה. ראו בפרוטוקול הדיון מיום 9.2024 בסע"ש 2305-05-22 [נבו], שנידון בפני כב' השופטת שי: "התביעה שהגישה הנתבעת 1 ביום 3.9.24 כנגד הנתבעים טל שלמה כהן ואתי גדילוב, תידחה או תימחק, מבלי אפשרות להגיש אותה בשנית"[19]. כלומר, אין כאן כל "סודיות" כלשהי.
- 25. על כן, נותרה עומדת בעינה תמיהה של ממש - מדוע ולמה התובעת ויתרה לחלוטין על אותו טענות חמורות, שהועלו על ידה בעבר כנגד העובד טל, וכפי שהועלו בהליך זה כנגד הנתבע? ניתן להסיק אפוא כי התובעת ויתרה על כל טענותיה החמורות נגד העובד טל, לאחר שנקטה כלפיו דרך פעולה דיונית פסולה ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
ג.2. נתון שני הפועל לחובת גרסת וטענות התובעת - אי-הוכחת קיומו של מאגר מידע בתובעת
- 26. בפתח ההכרעה לגופו של עניין יצוין כי התובעת לא הוכיחה שהיה קיים אצלה מאגר מידע כלשהו בעת האירוע המיוחס לנתבע, ובפרט מאגר המכיל סודות מסחריים. התובעת הכבירה טיעונים רבים לגבי "מאגרי מידע איכותיים" שכוללים "שכבות של מידע עסקי", כולל "אוסף רחב של נתונים שהצטברו לאורך שנים". עם זאת, לא הובא ולו שמץ של ראיה אובייקטיבית לכך, ולתצהירי התובעת צורף מידע לא רלוונטי לחלוטין, כגון תמונות מכנסים בתחום הנדל"ן שבהם השתתפה התובעת[20], או חשבוניות לגבי כנסים אלה[21].
- 27. ראו למשל בתצהיר הבעלים דניאל[22]:
"חשוב להבהיר כי המידע הנגיש מהמחשב שהועמד לרשות גיא לא היה מידע טכני פשוט או קבצים אקראיים, אלא חלק ממה שאנו מכנים בחברה שכבות מידע עסקיות. מדובר באוסף רחב של נתונים שהצטברו לאורך שנים, הכולל רשומות של פניות לקוחות, סיווגי לידים, תיעוד אינטראקציות מקצועיות, טלפונים ניידים פרטיים של מנהלי פרויקטים, מסמכי עבודה פנימיים, ותבניות עבודה ייחודיות שנבנו מתוך ניסיון מצטבר של כלל הצוותים. מידע זה מהווה את התשתית שעליה פועלת מחלקת המכירות, והוא מאפשר לאיש מכירות להבין מי הלקות, מה היסטוריית ההתקשרות עמו, מהן נקודות הכניסה הנכונות לשיחה ומה נדרש כדי לקדם את הלקות בתהליך. גישה למידע זה מעניקה יתרון מופגן לאנשי מכירות, שכן יש בו מידע שמאפשר בן רגע לייצר קשר ושיחה עם האיש הנכון על מנת להציע לו שירות שהוא צריך רק עדיין לא פעל להשיג".
- 28. ראו גם בתצהיר אחראי המחשוב שי[23]:
"מאגרי המידע של החברה, ובעיקר מאגרי הלידים והלקוחות, הם הלב העסקי של הפעילות. זהו הנכס המרכזי שעל בסיסו אנשי המכירות, ובראשם גיא בתקופת עבודתו, יצרו הכנסות. המאגר אינו "רשימת טלפונים" שניתן להשיג מחיפוש באינטרנט. מדובר בתוצאה של שנים של עבודה מאומצת, פיזית ודיגיטלית, שבמהלכן החברה אספה, סיננה ועיבדה נתונים מיזמי נדל״ן, קבלנים, גופים עסקיים, כנסים, תערוכות ופגישות עסקיות.