--- סוף עמוד 13 ---
האם תפקודו של עובד התאגיד בעבירה הפלילית הספציפית עשוי להיות מזוהה עם תפקודו של התאגיד בכללותו. בכל מקרה, לצורך הטלת אחריות פלילית על התאגיד אין חובה כי אורגן יהיה נושא משרה רשמי:
"אין כל הכרח, כי חוג האנשים המהווים אורגן לעניין האחריות הפלילית האישית של התאגיד יחפוף את נושאי המשרה המוגדרים בהוראת הסעיף הקובעת עבירה של נושא משרה. הגדרת נושאי המשרה בעבירות של נושאי משרה היא לרוב ארגונית ומתייחסת לשכבה העליונה של נושאי משרה בתאגיד. לעומת זאת, חוג האנשים המהווים אורגן לעניין האחריות הפלילית האישית של התאגיד מוגדר מבחינה ארגונית ופונקציונאלית גם יחד, כלומר, כל אלה שעל-פי הדין, על-פי מסמכי התאגיד או על-פי כל מקור נורמאטיבי אחר מן הראוי הוא לראות בפעולותיהם את פעולות החברה. על-כן עשוי תאגיד להימצא אחראי אישית בפלילים בעזרת תורת האורגנים, המייחסת לתאגיד פעולות ומחשבות של פלוני, למרות שפלוני זה אינו מופיע ברשימת נושאי המשרה האחראים אישית מקום שהתאגיד אחראי".
(ראו עניי מודיעים, בסע' 14 לפסק הדין)
ביסודו של דבר, הטלת אחריות פלילית על תאגיד היא עניין של מדיניות משפטית, קרי האם בנסיבות המקרה הספציפי, ולאור תכליתה של הנורמה הפלילית הרלוונטית, ראוי לראות את פעולת האורגן כפעולה בשמו ולמענו של התאגיד.
עבירת ניסיון:
- דיני העונשין מאפשרים לייחס אחריות פלילית לנאשם גם בגין ניסיון לבצע עבירה, עוד בטרם עלה בידי מבצעה להשלים העבירה המוגמרת, שעה שכוונותיו של המבצע כבר ברורות, וניתן לעצרו מלממשן עוד לפני שהרע יתרחש והנזק יהפוך לעובדה. עם זאת, הנכונות להטיל אחריות פלילית כבר בשלב מקדמי זה חייבה לקבוע קו גבול עד אליו לא יוטלו הגבלות ואיסורים על התנהגות המבצע, אחרת תוטל אחריות אף על כוונה לבצע עבירה ללא שנלווים לה מעשים חיצוניים (ראו ע"פ 9849/05 מדינת ישראל נ' ברואיר (פורסם במאגרים המשפטיים) [פורסם בנבו] (להלן: עניין ברואיר).
סעיף 25 לחוק העונשין מגדיר מהו ניסיון:
--- סוף עמוד 14 ---
"אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה".
עבירת הניסיון מתאפיינת בהעדר השלמת המעשה הפיזי ובגילוי ברור של היסוד הנפשי של כוונה. עבירת הניסיון מושלמת אם ליסוד הפיזי של תחילת ביצוע נלווה יסוד נפשי כאמור.
לעניין היסוד הפיזי הנדרש בעבירת הניסיון, אין חולק, כי לשם ביצוע עבירת ניסיון נדרשת פעולה המהווה תחילת הוצאת הכוונה הפלילית לפועל במעשה גלוי לעין ובאמצעים המתאימים להגשמת המטרה, כאשר השאלה עד כמה יש בפעולה הגלויה כדי להוות תחילת ביצוע, תלויה בנסיבותיו המיוחדות של כל אירוע עברייני. הבחינה תהא, אפוא, האם ההתנהגות יצאה משלב הכנה, ועברה להתנהגות המעשית לקראת השלמת הביצוע, ולו במידה המינימלית. ויודגש, אין המדובר בדרישה להתחלת הביצוע של המעשה האסור בעבירה המושלמת גופו, כי אם תחילת ביצוע העבירה (ראו לעניין זה יעקב קדמי על הדין בפלילים חלק ראשון (מהדורה מעודכנת, 2004), בעמ' 299; ע"פ 2831/95 אלבה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים) [פורסם בנבו]; ע"פ 675/85 גרציאנו נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים) [פורסם בנבו]).
- היסוד הנפשי הנדרש הוא היסוד הנפשי הקבוע בצד העבירה המושלמת, וכן מטרה לבצע את העבירה המושלמת (רע"פ 7560/01 התובע הצבאי הראשי נ' שובין (פורסם במאגרים המשפטיים) [פורסם בנבו]; ע"פ 5447/93 סריס נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים) [פורסם בנבו]). נראה כי באם הכוונה הנלווית למעשה היא ברורה וחד משמעית, אזי גם שלב פחות ברור וחד-משמעי בהתנהגות החיצונית יכול לעלות כדי עבירת הניסיון. הכוונה יכולה להילמד מהמעשה עצמו או מנסיבות חיצוניות, ואף מהתבטאותו של המבצע בעת ההתנהגות המהווה תחילת ביצוע. בעבירת הניסיון בולט הקשר המתחייב בין ההתנהגות הגלויה לבין היסוד הנפשי. לאמור, ככל ששלב הביצוע הוא ראשוני יותר ובמיוחד כאשר הוא מוביל למספר התנהגויות אפשריות, כך נדרשת הוכחה ברורה יותר המלמדת על התקיימותו של היסוד הנפשי המייחד את ההתנהגות לקראת מטרה עבריינית קונקרטית (ע"פ 9511/01 קובקוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים) [פורסם בנבו]).
פרט אישום ראשון
- בישיבת הדירקטוריון של חברת מנופים מיום 14.11.10 (ת/61) הוחלט, בעקבות דיונים שנתקיימו לאורך ימים ארוכים קודם לכן, על לוח הזמנים לכניסת חברת מנופים למדד ת"א 100. לצורך קידום הנושא הוחלט על הנפקה של 10% ממניות החברה לציבור, על-מנת להעמיד את החזקות הציבור בחברה בגודל של 20%. גודל החזקות שהינו תנאי לכניסה למדד ת"א 100. לאחר
--- סוף עמוד 15 ---