אליבא דנאשם 1 בחקירתו ברשות, לא זכר כלל את הביטוי "מאסיבי אקטיבי" ועל-כן לא יכול היה להתייחס אליו בחקירתו (עמ' 1093 שו' 29).
דבריו אלה של נאשם 1 אינם מפתיעים נוכח קביעתי כי כלל גרסתו בבית-משפט הינה לאו גרסה.
- נאשם 2 בבית-המשפט: "...ואני יודע, אני לא צריך להיות פה במשפט בשביל להבין שהמשפט הזה נשמע הזוי ולא טוב, נניח, אבל הראיות מזמן אמת אומרות שהעברתי כמות. השיחה לא באה לחלל ריק, ג'קי מבסוט, אתמול פעם ראשונה שזה לא דיבורים, טימור סלק את העסקה הראשונה, הוא הצליח להביא את טימור, הוא מבסוט, אני רואה אותו בבוקר, יש גם שיחות שאין אותן, אני אומר לו כן, את המיליון שקל, עד שתביא לי את האורדר. השיחה לא באה לחלל ריק, אנחנו לא סתם אומרים פה חסרות עוד שיחות, ויש לנו גם פגישות" (עמ' 1088 שו' 19-14).
נאשם 2 הוסיף ותמה בחקירתו בבית-המשפט: "...ג'קי אמר לי לעשות מהלך אקטיבי-מאסיבי, להרים את השער, למה אין שיחה כזאת?" (עמ' 1089 שו' 14). בכל מקרה, נאשם 2 הדגיש כי ההנחיה של נאשם 1 הייתה לקנות כמות גדולה של מניית מנופים, שבדרך טבעית משפיעה על הנייר (עמ' 1090 שו' 1).
נאשם 2 העיד כי באותו שלב, דהיינו ביום 25.11.10 בשעה 15:49, ההזמנה כבר ניתנה, רק את הכסף הוא קיבל ביום ראשון, ויש על-כך תיעוד (עמ' 1091 שו' 11; שו' 28).
יושם אל לב, נאשם 2 פעל בשיטה מאסיבית-אקטיבית מתי? בשלב הנעילה (ראה חוות-דעת המומחה מטעם המדינה).
- ביתר שאת, יש ממש בעמדת המאשימה כדלהלן: "אין כל ראיה התומכת בגרסת נאשם 2, שהוא קיבל במועד כלשהו ביום 25.11.10 את פרטי עסקת בן יהודה השנייה. גם נאשם 1 בעדותו לא אישר, כאמור, את הטענה שאמירתו זו כוונה למתן אורדר נוסף, אלא אמר באופן כללי שביקש לקדם את העברת המניות. ואכן ביום זה נקלטו מספר שיחות בין נאשמים 1 ו-2, באף –אחת מהן לא דובר על העסקה. בנוסף, אין כל תקשורת באותו יום בין נאשם 2 לבין עו"ד אודי ברזילי.
--- סוף עמוד 46 ---
עובדה זו חשובה במיוחד, שכן מן השיחות ניתן ללמוד כיצד נראה מהלך השיחות של נאשם 2 כאשר הוא אכן קיבל פרטים על אודות עסקאות בן-יהודה: לקראת העסקה הראשונה, עדכן נאשם 2 את מקורביו בכך שהעסקה סודרה ואף סיפר על אודותיה לאחר יום המסחר. בנוסף, לאחר שקיבל את האור הירוק מנאשם 1 יצר נאשם 2 קשר עם עו"ד אודי ברזילי, על-מנת לוודא שפרטי העסקה הטכניים אכן מקודמים..." (ראה סיכומי המאשימה עמ' 41). וכן: "הפעם הראשונה בה מלמדות הראיות שנאשם 2 קיבל את פרטי עסקת בן-יהודה השנייה היא מיום 28.11.10 בשעה 15:24, אז סיפר נאשם 2 לנאשם 3 לראשונה שיש לו הזמנה ליום למחרת בסכום של 5.5 מיליון ₪ מאותו קונה בחו"ל... ראיה לכך נמצאת גם בעובדה שביום 28.11.10 בשעות הבוקר התקשר נאשם 2 לנאשם 1 ובדק איתו אם 'יש לנו משהו היום'. בהמשך, באותו בוקר בשיחה עם שותפותו גלי ליברמן הבטיח לה נאשם 2 שעדכנה אותה בלחץ של אקסלנס לגבי מסגרת האשראי, שהוא דיבר עם נאשם 1 ש'מסדר את זה'. כלומר, גם בבוקר יום 28.11.10 נאשם 2 לא ידע אם תהיה עסקה באותו יום, ומהם פרטיה של עסקה כזאת. להיפך – שיחותיו בבוקר יום 28.11.10 מלמדות דווקא על כך שהסיכום בינו לבין נאשם 1 היה כפי שמתואר בכתב האישום... לפיכך, באמירות הכלליות של נאשם 2 כי הסחורה תעבור ביום ראשון אין כדי לתמוך בגרסתו לגבי שיחה 2725, לפיה הוא כבר ידע ביום 25.11.10 את פרטי עסקת בן-יהודה, כפי שטען. ההשוואה הראויה היא בין דברים שאמר הנאשם לאותם אנשים בשתי מערכות נסיבות שונות: כאשר אכן היו בידיו פרטים של עסקאות בן-יהודה, וכאשר הייתה בפניו הנחיית נאשם 1 לפעול באופן אקטיבי-מאסיבי" (שיחה 3377; שיחה 3294) (ראה סיכומי המאשימה עמ' 42).