דני: מה אתה אומר?
נאשם 2: הבאתי את זה עד בלי שינוי ואז דפקו לי, ניסו להוריד את זה בנעילה, קניתי עוד חצי מיליון, אבל אהה לא יכולתי לקנות כבר יותר כי עמד שם מוכר במאה ואחד עוד מיליון נקוב עמד.
דני: תגיד לי, אבל למי יש אינטרס לעשות את זה, אתה יכול להסביר לי?
נאשם 2: כן.
דני: מה?
נאשם 2: רק מישהו ש... שהיה בהנפקה, אתה שומע?
דני: נו?
נאשם 2: ורוצה למכור ולא יודע אם נכנסת לתל-אביב 100, כי הוא אידיוט, עכשיו בדקנו את זה עוד פעם, בתכלית אמרו לנו עכשיו שהולך להגיע פה מעל שלושים מיליון שקל ביקוש מהתל-אביב 100".
--- סוף עמוד 69 ---
נאשם 2 עדכן את דני וקנין כי לפני הנעילה קנה מניית מנופים ב-1.5 מיליון ₪, ואז ניסו להוריד את השער והוא קנה את מניית מנופים בעוד חצי מיליון ₪, אבל: "...לא יכולתי לקנות כבר יותר כי עמד שם מוכר ב-101 עוד מיליון נקוב".
דני וקנין אישר בבית-המשפט כי המשימה המדוברת בשיחה ביניהם הינה להיכנס למדד ת"א 100 (עמ' 205 שו' 17).
מהשיחה המתועדת מוחוור בעליל כי נאשם 2 מתאר למנכ"ל מנופים את מלחמתו על השער בשלב הנעילה.
לאמור, נאשם 2 הלין על כך שביקש לקנות מניות של מנופים, אבל יכול היה לרכוש את אותן מניות אך ורק במחיר זול. כל פעם שביקש לקנות היה מי שמכר לו והמחיר ירד. דהיינו, נאשם 2 הביע מורת רוחו ממצב הדברים בו נאלץ לקנות את מניית מנופים במחיר נמוך?!
דני וקנין נשאל על כך בבית-המשפט, ותשובתו: "לגבי הסגנון, זה הסגנון" (עמ' 208 שו' 17).
נוכח תשובה זו, נתבקש העד דני וקנין להסביר את הדו-שיח שניהל עם נאשם 2:
"...ממש אסון, הוא פונה, הוא רוצה לקנות ורוצה להוריד את המחיר, איום ונורא. אז קניתי עוד חצי מיליון, אבל לא יכולתי לקנות כבר כי עמד מישהו שמכר בלי הגבלה, היה לו סטוק, כלומר הוא מלין על כך שהוא קונה כמויות, הוא יכול לקנות עוד כמויות והשער לא עולה, השער יורד.
ת. אני אענה, כי המוכר שם עומד ב-101, ב-101 זה הרבה מעל לשווי של מיליארד שקל, לחברה היה 1.58 מיליארד מניות".
הנה נא, דני וקנין הבין המכשלה הטמונה בשיחה 3738 הבן היטב, העד דני וקנין התקשה להסביר את המובן מאליו (ראה עמ' 209 שו' 15-3).
- נאשם 2 נתבקש להתייחס לשיחה שיש בה כדי לערער גרסתו. לדבריו, בבדיקה שקיים התברר שלא קנה חצי מיליון בנעילה אלא רק 300 אלף ובאותה שיחה ביקש קצת להאדיר את עצמו בפני דני וקנין על פעולותיו.
לאמור, הסברו של נאשם 2 בבית-משפט אינו מתיישב עם התמונה העובדתית המצטיירת משיחתו עם דני וקנין, שיחה שיש בה כדי לתקוע טריז נוסף בבסיס הגנתו.
- הדברים מוטעמים עוד בשיחתו של נאשם 2 עם נאשם 3 באותו ערב, שעה 21:15 (שיחה 3777), בה ביקש נאשם 2 מנאשם 3 רעיון: "איך אתה מסביר את המוכרים האלה בנייר הזה? אתה יכול להסביר לי?".
[למותר לציין, כי מוסכם שנאשם 3 היה אחראי לאותן הוראות מכירה. נאשם 3, על-פי דרכו המשיך במסכת שקריו לנאשם 2. נאשם 3 פעל גם כאן לטובתו, בניגוד למצופה ממנו, אליבא דתביעה, כחבר בקשר הפלילי].