הנאשם 3 הוסיף וציין כי גם את האופציות שקיבל בהנפקה מכר במחיר נמוך של 94: "...אם אני הייתי יודע לרגע לא שמריצים את הנייר ולא שיש קנוניה, אלא שלא יהיו מוכרים במנופים, הדבר הראשון שהייתי עושה זה לקנות אופציה ולא למכור אותן, אני התנהגתי כמו מטורף,
--- סוף עמוד 105 ---
מכרתי את האופציות..." (עמ' 1208 שו' 28-26). התזה של הפרקליטות אינה הגיונית, אינה מתיישבת עם פעולותיו: "אדוני, בוא ניקח דוגמא שביום אחרי ההנפקה, מתי שהם רוצים, בא אלי חברי ואמר לי צביקה בוא נעשה משהו, אדוני אני הייתי צריך למחרת בבוקר לשנות את דפוסי ההתנהגות שלי לפחות לדקה, לפחות לדקה להפסיק למכור, הייתי צריך אולי אפילו לנסות לקנות, לא עשיתי את זה, לא יכול להיות שאני אהיה בקנוניה, אם הייתי בקנוניה היה לרגע משתנה המצב שלי בנייר, הוא לא השתנה לרגע" (עמ' 1211 שו' 6-1).
- נאשם 3 סיפר בעדותו הראשית על אישיותו החרדתית בכל הקשור למסחר בבורסה. לא מדובר במניות מנופים דווקא, אלא בכל דרך התנהלותו בשוק ניירות הערך, ולכן השתדל להגיע בסיומו של יום ליתרת אפס. הוא קנה ומכר, הרוויח את מה שניתן להרוויח באותו יום, ולא החזיק מניות, ככלל, תקופות ממושכות, אלא מניות שאיבדו מערכן לחלוטין.
נאשם 2 סיפר גם כן לאורך כל עדותו בבית-משפט כי נאשם 3 הינו אדם חרד וחששן, ובכל השיחות ביקש לעודדו ולתמוך בו על-מנת שזה לא ימכור מניות מנופים שרכש בהנפקה. נתון זה הוביל אותו לאורך כל השיחות עם נאשם 3 ליתן לו נתונים מעודדים שיהיה בהם כדי לחזקו לתמוך במניית מנופים, שכן ברור שמכירות של נאשם 3 עלולות להוביל לפגיעה ברצונו של הנאשם 2 כי מניית מנופים תיכנס למדד ת"א 100.
ב"כ המדינה הסכימו לתיאור זה של נאשם 3 כמי שהיה חרד ולחוץ באותם ימים (עמ' 1232 שו' 16).
נאשם 3, כמו נאשמים 1 ו-2, לא דבק באמירת אמת בחקירתו ברשות, כמפורט להלן:
- בחקירתו הנגדית הסביר נאשם 3 כי הוא ידע כי נאשם 2 הינו רכז ההנפקה של מניית מנופים וכוונתו להרוויח כסף אם בעמלות ואם בנייר עצמו. לדבריו, לא ידע על קשר שנקשר בין נאשם 1 לנאשם 2, על איזה תוכנית או רצון לעשות משהו מעבר למטרה של ההנפקה שתסייע להכנסת המניה למדד ת"א 100 (עמ' 1228 שו' 16-12).
כמצוין לעיל, ובהתאם לקביעותיי בעניינו של נאשם 3, על בסיס תוצרי האזנת הסתר וכמפורט בהמשך, נאשם 3 היה מודע לפרטי הקשר הפלילי שנקשר בין נאשמים 1 ו-2. נאשם 3 היה מודע לפרטי התוכנית המרמתית. יתר על כן, נאשם 2 שוחח בתקופה הרלוונטית עם נאשם 3, ומהשיחות עולה כי נאשם 2 דיבר אל נאשם 3 כמי שמדבר אל שותף המכיר פרטי התוכנית.
- נוכח קביעות אלה קצרה הדרך למסקנה כי נאשם 3 שיקר בבית-המשפט משציין כי לא ידע על קשר שנקשר בין הנאשמים 1 ו-2.
תוצרי האזנות הסתר מוכיחים הבנתו, מודעותו וידיעתו של נאשם 3 לתוכנית המרמתית.