ת. אם אתה אומר אני מניחה שזה מה שהיה.
ש. הצעד הזה הוא נעשה בעצה אחת עם עורכי דין.
ת. לא זוכרת. מה רע בהצעה שלנו?
ש. מה שרע בזה, שאותך סגרו ויש כאלה שעוד לא סגרו אותם למרות שבאותו רגע הסוכנות שלהם לא פתוחה, אתם מצהירים שאם יחזירו אתכם הם יחזרו ובכך אתם מסכנים גם אותם בסגירה. חשבתם על זה.
ת. לא מבינה.
לשאלת ביהמ"ש: אתם פניתם לביהמ"ש בהצעה, יש הרבה סוכנויות ששבתו אך לא שלחו להם מכתבי ביטול, אתם מציעים שאם יחזירו את אלה שסגרו אז כל האחרים יחזרו לעבודה, לכל אולטימאטום יש צד שני, האם לא חשבתם שאתם מסכנים את אלה שלא סגרו אותם גם בסגירה.
ת. לא, זה שותפות. אם הייתם מקבלים את זה אז כולם היו חוזרים לעבודה."
וכך גם עולה מחקירתה הנגדית של התובעת מס' 33, הגב' שולמית פרלמוטר (פרוטוקול מיום 14.11.12, עמ' 151 ש' 4-24):
"ש. את חשבת לפני שהלכת לכנס על התוצאה האפשרית של מה שיכול לקרות אם תנקטי בצעד של העיצומים.
ת. שיסגרו אותנו? על זה לא חשבתי שיסגרו אותנו בלי שום מו"מ בצורה עבריינית כזו.
ש. איך ידעת להגיע לכנס.
ת. הודיעו לי בפקס אני חושבת אם אני לא טועה. בני היה איתי הרבה בטלפון, כל הזמן בטלפונים, לא חשבתי שזה בא ממקור אחר.
ש. ידעת שכבר סגרו סוכנויות ביום 1.3
ת. ידעתי שסגרו סוכנויות.
ש. מתי ידעת לראשונה שסגרו סוכנויות בגלל העיצומים.
ת. לא זוכרת תאריכים, לפני שהגעתי לכנס.
..
ש. אז את ידעת מה תהא התוצאה אם תסגרי ביום 28.2.
ת. לא שיערתי שעד כדי כך, ידעתי שרוצים להפחיד אותנו, התנהגות כזו לא נראית מתקבלת על הדעת, זה לעשות שרירים. לא חשבתי, חשבתי, שאנו מאה ומשהו סוכנים שרשות הדואר לא יכולה לתפקד בלעדינו, חשבתי שפשוט כמו שמקובל
--- סוף עמוד 132 ---
כמו בכל מקום אחר, כשבעלי נוקט בעיצומים יושבים למו"מ ולא פתאום סוגרים 100 ומשהו סוכנויות.
ש. כשאת אומרת שלא יכולים לתפקד בלעדינו לכן יכולתם לסגור.
ת. לא זה לא מה שחשבנו.
ש. זה לא מה שנאמר לכם על ידי הארגון.
ת. אני מדברת על עצמי, אני לא חשבתי בכיוון הזה, כי ראיתי במשק, לא העליתי על דעתי.
ש. זה מה שנאמר לכם על ידי הארגון, שהכוח הוא בידכם.
ת. מה שנאמר לנו על ידי הארגון שהכוח באחדות שלנו...". (ההדגשות לעיל שלי – מ' א' ג').
5.3.10. הפגנת הסוכנים ביום 5.3.06
מהראיות עולה, כי בניגוד לרבים מהסוכנים שבחרו לשוב לעבודה סדירה, חלק מהסוכנים, ובהם התובעים, בחרו לקחת חלק בהפגנה שארגן הארגון ביום 5.3.06, מול בניין חברת הדואר בירושלים ומאוחר יותר מול לשכת שר התקשורת דאז, וכפי שאישרה התובעת מס' 16, הגב' פיבי זעפרני (פרוטוקול מיום 31.10.12, עמ' 54 ש' 18-233):