ש. דיברתם עם עורך דין מתחום דיני העבודה.
ת. ד"ר לינדה עפרוני אמרה את זה בעל פה בישיבה. אני אומר שביהמ"ש העליון התייחס לזה.
המשך חקירה:
ש. הולכים עד הסוף, לאמירה זו יש משמעות, רגע אחד לפני שהולכים עד הסוף אתם לא מוצאים לנכון להרים טלפון לבכור או ללינדה עפרוני ולשאול את דעתם אם כדאי ללכת עד הסוף, לא מזמינים אותם לכנס שאולי הם יתנו חוות דעת לסוכנים ויניחו באפשרותם לבחון אחרי שהם שקלו את האופציות.
ת. במסגרת הלחצים שבה היינו בני ואני בטוח, אחרי שחסמו את הטלפונים שלנו, כל מה שעמד לנגד עינינו באותו רגע זה להגן על הסוכנים שסגרו אותם, אפילו בבית המשפט הסכמנו לבטל את כל העיצומים בתנאי שכולם יחזרו לעבודה ואת זה לא קיבלנו.
ש. לפני שאתם באים להגן על כולם ולגרום נזק גדול יותר לכם, לא נכון יותר להתקשר לעורך דין ולשאול אם כדאי או לא כדאי.
ת. כפי שאתה אומר קשה מאד לענות על זה בסיטואציה אז, איך שהיינו אז.
ש. בקיץ נקטתם את העיצומים מפנה לעמ' 3 נספח 11 לתצהיר בר-מג, כתוב סעיף 2, שהזמנתם לכנס החירום אז את ד"ר עפרוני, למה לכנס הדרמטי של יום 1.3.06 שבו מתקבלת החלטה ללכת עד הסוף אתם לא מזמינים אותה או עורך דין אחר, עמיתה שלה.
ת. לפי המסמכים והתאריכים היינו בפעם השנייה במצב של לחץ, הכנס נעשה מהיום להיום ומעכשיו לעכשיו ללא צורה מתוכננת וללא מחשבה. כשחשבתי קשה לי לומר עכשיו מה היו השיקולים שחשבתי שאני אנהל מו"מ ובסוף ניהלתי מאבק על סוכנויות שנסגרו. מה גם הגב' לינדה עפרוני אמרה את דעתה מספר פעמים
--- סוף עמוד 131 ---
בסיטואציה כמו שהזכרתי קודם לגבי ריבון, מותר ואסור. בדיעבד גילינו שהיא מתמחה בדיני עבודה של עובדים שכירים."
ובהמשך (שם, עמ' 69 ש' 11-16):
"ש. ..אחרי שאתם רואים שזה לא עוזר וההחרפה לא עוזרת, פניתם לביהמ"ש ביום 2.3.06 וביקשתם ממנו צו, רואים שגם ביהמ"ש דוחה לכם את הבקשה במעמד צד אחד. לכאורה, גם כתבתם בבקשה שאם ביהמ"ש יורה על חזרה של השניים כולם יחזרו לעבודה. וביהמ"ש ביום 2.3.06 דחה את הבקשה, למה אז לא חושבים ההחרפה לא עוזרת, היא רק מזיקה.
ת. הרופאים במדינת ישראל שבתו חודשים אז אנחנו לא הגענו למסקנה הזו אחרי יום וחצי. לא שבתנו שלושה חודשים אלא יום וחצי."
כך גם עולה מחקירתה הנגדית של התובעת מס' 31, הגב' יהודית פלד, חברת הועד (פרוטוקול מיום 19.11.12, עמ' 169 ש' 3-17):
"ש. ביום 1.3 קיבלתם את ההחלטה אך ביום 2.3 את עם עוד חמישה סוכנים אחרים מגישים לביהמ"ש המחוזי בקשה (נספח 35 לתצהיר בר-מג) ובבקשה זו אתם למעשה מצהירים אם הדואר יחזיר אותנו לעבודה אז כל יתר הסוכנויות השובתות יתחילו לתת שירותים.