ת. ניתקו אותי מאמצעי התקשורת, הפנו את כל מדינת ישראל לטלפון האישי שלי ושל חברי הועד, מי שהתקשר למודיעין הדואר, אמרו לי בני כהן יו"ר ארגון סוכני הדואר יפתור את הבעיה, כך נותקתי מאמצעי הדואר. אנחנו ישבנו בארגון והאפשרות שלנו להגיע לכל האנשים, אנחנו אנשים מתנדבים ועושים את עבודתנו בהתנדבות יושבים שם וחב' הדואר הפעילה עלינו לחצים בגלל שסגרנו שעה.
ש. אמצעים להשבית 200 סוכנויות להביא למעלה מ-100 איש היה לכם, אך אמצעי להתקשר לחלק מהאנשים שיצילו את עורם.
ת. לא הייתה לנו כוונה שאנשים יצילו את עורם, אלא להתייחס לזה כארגון יציג וללכת לזה ככוח אחד, בהתייחסות של אחד לאחד הם שברו אותנו ואין לנו סיכוי."
--- סוף עמוד 130 ---
נראה, אם כן, כי החלטות הסוכנים, ובעיקר החלטת הארגון מכוח העומד בראשו, מר בני כהן, התבססו על שתי הנחות – שבדיעבד התברר כשגויות – האחת, כי לסוכנים עומדת זכות השביתה שהקנתה להם את האפשרות לנקוט בעיצומים; השנייה, כי חברת הדואר "תתקפל" ותיכנע לתכתיביהם, מאחר שהיא אינה יכולה להרשות לעצמה עיצומים של כמחצית מסוכנויות הארץ בימיה הראשונים כחברה ממשלתית.
הדברים עולים גם מחקירתו הנגדית של התובע מס' 21, מר יונתן לוי (פרוטוקול מיום 31.10.12, עמ' 65 ש' 25 עד עמ' 66 ש' 31):
"ש. לא חשבתם מבחינה ארגונית להגיד נלך לחברי הועד לסגור את הסוכנויות אבל אתם הסוכנים תימנעו מקבלת מכתב הביטול הזה.
ת. בוועד עובדים לא עובד ככה, כולם שובתים.
ש. אתה ידעת שאתם לא ועד עובדים.
ת. אנחנו ארגון שנבחר על ידי כלל סוכני הדואר, רשום כעמותה משפטית לכל דבר וחב' דואר לפחות במשך 11 שדנה שאני סוכן דואר ניהלה איתי מו"מ וחייבה את כלל הסוכנים לחתום על הסכמים שהגיעו איתי ועם יו"ר הועד מאיר רוזנר ז"ל.
לשאלת ביהמ"ש: היו לכם עורכי דין נכון?
ת. כן.
ש. ניסיתם לברר איתם האם אתם באמתן יכולים לפעול כמו עובדי מדינה או ועד עובדים.
ת. עד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי, ד"ר לינדה עפרוני אמרה היא קראה לזה ריבון, יש לנו אפשרות לפעול נגד ריבון. בבית המשפט העליון היא העלתה זאת.
ש. אתה בהבנתך הבנת שאתה יכול לפעול כוועד עובדים.
ת. אני באופן אישי לא ראיתי הבדל ביני לבין מנהל סניף רגיל של הדואר כי אנחנו מבצעים את אותם פעולות, אנו ברוב המקרים מרוויחים פחות מהם. אני מתוגמלים בצורה שונה. באופן אישי שאני ראיתי שאני קראתי מה זה יחסי עובד ומעביד אני ראיתי שאנו עומדים ב- 11 פרמטרים.