להלן אדון בבסיס הרעיוני המשתנה (או המתרחב) לדיני החוזים, כדי לכלול בדינים אלו עקרונות הגינות ותום לב. בהמשך, אפרט לעניין החלת חובות מהמשפט המנהלי על גופים דוגמת הנתבעת שלפניי, ובמסגרת הפרק על השימוע אפרט לעניין חלחול זכויות מהמשפט המנהלי והחוקתי למשפט הפרטי דרך מונחי שסתום אולם, כאמור, בפרפרזה על דברי ר' הלל הזקן, בדבריו פתחתי: צדק, הגינות ותום לב ביחסים חוזיים הם כל התורה כולה. היישומים שונים, ועל כך להלן.
6.2 הבסיס הרעיוני (המשתנה) לדיני החוזים
על הבסיס הרעיוני לדיני החוזים, על תכליות החוזה ועל הערכים החברתיים שדיני החוזים משקפים, נכתבו כתבים רבים מני ספור על פני ימי ההיסטוריה. כמובן, שבמסגרת פסק הדין אין מקום לעמוד על הדברים ולו בקליפת אגוז.
עם זאת, לצורך פסק הדין שלפניי ברצוני לעמוד על הדגשת בסיס האמון כבסיס לחוזים ועמו הדגשת חובת תום הלב בביצוע חוזה, כמקדמת רעיון זה של אמון. כפי שציינתי, דרישות האמון ותום הלב מוגברות בחוזים כדוגמת החוזה שלפניי שהינו, כפי שאפרט, חוזה יחס, שצד אחד לו היא רשות ציבורית (רשות הדואר) או תאגיד ציבורי (חברת הדואר שבאה בנעליה). יש לעמוד על התכליות שבבסיס דיני החוזים, שכן התכליות שביסוד החוזה משליכות על תחימת היקף החובות המוטלות על הצדדים לחוזה, הן מכוח הוראות החוזה, הן מכוח הדין. עמד על כל פרופ' ברק בספרו: פרשנות במשפט, חלק רביעי, פרשנות החוזה 96 (תשס"א-2001):
"ביסוד דיני החוזה מונחת תורת החוזה. זוהי תורה המבקשת להסביר את מהות החוזה ואת תפקידו בחברה. זו תורה המבקשת ליתן תשובה לשאלה מדוע
--- סוף עמוד 154 ---
יש להעמיד את הכוח של המדינה כדי לחייב את הצדדים לחוזה, ומדוע זכאים צדדים לתרופות בגין הפרתו. תורת החוזה חשובה להבנת דיני החוזה."
עוד ראו לעניין זה פרופ' מאוטנר במאמרו: "התערבות שיפוטית בתוכן החוזה ושאלת המשך התפתחותם של דיני החוזים של ישראל", עיוני משפט כט' 17, 27 (תשס"ה-2005, להלן: מאוטנר, התערבות שיפוטית בתוכן החוזה), וכן סיני דויטש, "אקטיביזם שיפוטי בדיני חוזים", מאזני משפט ו' 21, 322 (תשס"ז).
עקרון חופש החוזים קובע את חירותם של פרטים להתקשר בחוזה ולעצב את תוכנו, וכמחייב כי חוזים ייאכפו. עקרון חופש החוזים הגיע לשיאו במאה התשע עשרה לצד תורות של אינדיבידואליסטיות וכלכלה חופשית. במאה העשרים חל פיחות ברעיונות אלו, מה שהביא לניסיונות להמיר את עקרון חופש החוזים בעקרונות של "צדק חוזי". יש הסבורים, כי עקרונות של צדק חוזי יש לשלב בעקרון חופש החוזים (ראו: גבריאלה שלו, דיני חוזים, 28 (מהד' שנייה, תשנ"ה-2005). אחרים סבורים, כי יש לראות בעקרונות האמון החוזי כעקרון מאחד לדיני החוזים המודרניים (ראו: עלי בוקשפן, המהפכה החברתית במשפט העסקי (2007, להלן: בוקשפן, המהפכה החברתית), פרק ב: "רעיון האמון הבינאישי כנורמה חברתית וכתיאורית על של דיני החוזים", שם בעמ' 197 וכן עלי בוקשפן, "רעיון האמון הבין-אישי ומודל "משולש הציפיות" בדיני החוזים – דיני החוזה הפסול, דיני תום-הלב ודיני כריתת החוזה כמקרי מבחן", בתוך: ספר אור, שם בעמ' 397 (להלן: בוקשפן, רעיון האמון)).