ובהמשך (בעמ' 403):
"המגמה המודרנית לעידוד סולידריות ביחסים חוזיים הינה אחד המופעים החשובים של שתי מגמות כלליות יותר העוברות על המשפט המודרני בכלל, ועל דיני החוזים בפרט -המעברמאינדיבידואליזם לקהילתנות, והמעבר מפורמליזם לערכים. שילובן של מגמות אלה עומד ברקע התפיסה הגורסת כי יש הכרח להתנער מתפיסות קודמות שראו בקשר החוזי אירוע חד־ממדי וחד־פעמי,המגדיר באופן חד וחלק, נוקשה וקר את מערך הזכויות והחובות של צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים. תחת זאת מודגש הצורך לאמץ גישה הרואה בחוזה מפעל משותף מורכב ומתמשך, המחייב אתהצדדים לו לנהוג זה כלפי זה בסולידריות, בתום לב, בנאמנות (לעתים עד כדי אלטרואיזם), ומתוך נכונות להתגמש ולהתאים את התנהגותם לנסיבות המשתנות.
במילים אחרות: דיני החוזים המודרניים משקפים נכונות גוברת לאמץ גישה של תובענות מוסרית מצד הקהילה כלפי שני הצדדים לחוזה, וזאת במובחן מגישת הניטרליות המוסדית שאפיינה את דיניהחוזים ״הקלאסיים. תמורה ערכית זו באה לידי ביטוי בהרחבה ניכרת של החובות המוטלות על צדדים לחוזה באמצעות עקרונות - חקוקים והלכתיים –המשקפים ערכים כלל־חברתיים כגון הגינות, אלטרואיזם, פטרנליזם, ואפילו שוויון. האכסניה המשפטית החשובה ביותר במשפט הישראלי לעיגונם של ערכים אלה היא ללא ספק עקרון תום הלב.
אותה מגמה הביאה לירידה ניכרת במעמדו של עקרון חופש החוזים לעומת עליית קרנם של ערכים שיסודם בטובת הציבור. תמורות אלה משתקפות בכל המגזרים החשובים של דיני החוזים -בתחוםדיני הכריתה והפגמים, בתחום ההתערבות בתוכן החוזה ובתחום התרופות. הן הפכו את דיני החוזים מענף שנחשב ״פרטי״ במובהק לענף בעל היבטים ציבוריים וחברתיים משמעותיים ביותר."
עמדו על כך גבריאלה שלו ואפי צמח, "דין פירוש החוזה – על מחלוקת פוסקים והסכמת הצדדים", קרית המשפט י' 1, 32 (התשע"ד-2014, להלן: שלו וצמח, פירוש החוזה):
"עקרון חופש החוזים מגן אפוא על חרות הפעולה... בכפוף לעקרונות כללים של תקנת הציבור ותום הלב כמו גם ערכים אחרים."
פרופ' עלי בוקשפן הרחיק מעבר לכך, כאמור לעיל, וטען, כי רעיון האמון הבין-אישי מתאר ומסביר את דיני החוזים באופן עקבי ומשכנע יותר מהרעיון של אוטונומיית הרצון (ראו: בוקשפן, רעיון האמון, בעמ' 397). פרופ' בוקשפן סבור, כי רעיון האמון הוא שעומד בבסיס דיני החוזים
--- סוף עמוד 158 ---
המודרניים. הדבר עולה, לדבריו, גם מסעיף 1 להצעת חוק דיני ממונות, הקובע את תכליות החוק: הבטחת צדק הגינות וסבירות; קידם בטחון, ודאות ויעילות במשפט; התאמה בין הסדרי המשפט האזרחי; שמירה על זכויות מוקנות והגנה על ציפיות והסתמכות ראויות של הצדדים, ואינו כולל בין תכליות החוק את מימוש אוטונומית הרצון.