אין בכך כדי לומר כי החוזה אינו מגשים את אוטונומית הרצון, אולי הוא אף מרחיב אותה, אך בניגוד לרצון בצוואה ובמתנה, שם מדובר ברצון חד צדדי, לחוזה יש השפעה מעבר לרצון העצמי, ובלשונו של בוקשפן, רעיון האמון (בעמ' 4077):
"בהבטחה החוזית טמון "דבר מה נוסף". להבטחה החוזית, המופנית כלפי הזולת כמעשה הדדי, יש השפעה חיצונית וחברתית החורגת מהעצמי, ועצם תכליתה הוא ליצור אצל הזולת ציפייה והסתמכות לצורך מימוש האינטרס האנוכי. ההבטחה החוזית יוצרת "קשר" ויחס אנושי של שיתוף-פעולה, ולרוב גם של נטילת סיכונים, בהיותה מכוונת לחליפין עתידיים ולרוב לא-סימולטניים. ככזו, ההבטחה החוזית מגינה לא רק על זכותו של האדם להגשים את רצונותיו אלא גם על חירותו לצפות, להסתמך ולשתף פעולה עם זולתו. במילים אחרות, הגנת ההבטחה והציפייה משפיעה לא רק על הערך הציבורי-חברתי שבהגשמה של אוטונומית הפרט, אלא גם על אופיו החברתי של האחרון ועל יכולתו לשתף פעולה עם זולתו ולהרעיף עליו משאבים חומריים ורגשיים, ובראשם תחושת אמון בין-אישי."(הדגשות במקור – מ' א' ג')
מגמה מורכבת זו, של הגשמת הרצון הפרטי תוך שיתוף פעולה עם הצד השני לחוזה, והגשמת רצונותיו שלו, באה לידי ביטוי בסעיף 1 להצעת חוק דיני ממונות, הקובע במסגרת מטרות הקודקס הן את חירויות הפרט, לרבות זכותו לאוטונומיה והגשמת הרצון, הן את האחריות של כל אחד בחברה להתחשב בציפיותיו המוצדקות של הזולת. מנסחי ההצעה שאפו לעגן בה מגמות מודרניות של ריכוך יסודות האחריות החוזית, עידוד שיתוף פעולה בין צדדים לחוזה והחלשת התמריצים שלהם להתעמת זה עם זה.
כך, בהצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011 (ה"ח 595, בעמ' 699, להלן: הצעת חוק דיני ממונות), במבוא לדברי ההסבר נאמר (בעמ' 702), כי:
"התאמת הדין למגמות התפתחות מודרניות - החקיקה האזרחית הקיימת נחקקה ברובה לפני כ-30 שנים. אף שאין היא חקיקה ארכאית, עולם המשפט, בישראל ומחוצה לה, ידע התפתחויות חשובותבעשורים האחרונים, ומן הראוי להביאן לידי ביטוי בחקיקה.
כך, למשל, דיני החוזים המודרניים צועדים לכיוון של דרישה ליתר קואופרטיביות בין הצדדים לחוזה, תוך החלשת ההיבטים "הלעומתיים" של החוזה. מגמות אלה יבואו לידי ביטוי בהצעת החוקבאימוצו החקיקתי של מוסד האשם התורם בדיני החוזים, וביצוע רוויזיה מקיפה במוסד הסיכול של חוזה. יסודות האחריות החוזית ירוככו באופן שיבטיח צדק בין הצדדים לחוזה. מוסד הסיכול, שהפך כיום לאות מתה, יזכה למקומו הראוי במסגרת תפיסה שיתופית, יותר לעניין האחריות של צד לאירועים חדשים המשנים את תשתיתו של הקשר החוזי."