מגמה זו עולה גם בפסיקה; החל משנות השמונים של המאה הקודמת ניתן למצוא בפסיקה ביטויים לאימוץ רעיונות האמון והשותפות כבסיס הרעיוני לדיני החוזים, באמצעות פיתוח עקרון תום הלב.
--- סוף עמוד 159 ---
אחד מפסקי הדין הראשונים בעניין זה הוא ד"נ בית יולס, שם קבע כב' הנשיא מ' שמגר:
"לית מאן דפליג, כי לא ניתן לטעון בשמו של חופש החוזים, כי צדדים לחוזה רשאים, לפני כריתת החוזה ולאחר כריתתו, לעשות ככל העולה על רוחם. הם כפופים למגבלות מכוח הדינים השונים, ובין היתר, לחובה לנהוג בתום-לב. מגבלות אלו, אף שהן מצרות את ידי הצדדים, אינן פוגעות בחופש החוזים אלא מבטיחות למעשה את קיומו האמיתי."
והוסיף שם כב' השופט א' ברק, בפסקה 15 לפסק דינו בעמ' 486:
"חופש ההתקשרות אינו חופש מוחלט. ככל זכות יסוד חוקתית, זהו חופש יחסי. יש לאזן אותו כנגד חופשים אחרים וכנגד אינטרסים אחרים, הראויים להגנה. הגינות, יושר, טוהר מידות, שוויון - כל אלה הם אינטרסים ראויים, העשויים, בתנאים מסוימים ובנסיבות מסוימות, לאזן את חופש החוזים. איזונים אלה מגבילים את החופש, אך הם גם מחזקים אותו. הטלת חובה לנהל משא ומתן בתום-לב מגבילה את חופש המשא והמתן, אך היא מחזקת את כוחותיו ותוצאותיו."
אחת הדוגמאות הקלאסיות היא פסק דינו של כב' הנשיא שמגר בע"א 3912/90 Eximin S. A, תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ פ”ד מז(4) 64 (1993, להלן: עניין פראררי), שם כב' הנשיא שמגר נתן ביטוי לחובת האמון כעומדת בבסיס היחסים החוזיים, בפסקה 4(ט) בעמ' 83, בה קבע את דוקטרינת האשם התורם כרכיב של האמון הבינאישי על הצדדים לחוזה כדי לעודד תרבות של שיתוף פעולה מלכתחילה. לשאלת האשם התורם או חלוקת האחריות אקדיש פרק נפרד. בשלב זה חשוב להדגיש את בסיס שיתוף הפעולה עליו עומד כב' הנשיא שמגר.
פסק דין נוסף הוא ע"א 3940/94 שמואל רונן חברה לפיתוח ובניין בע"מ נ' ס.ע.ל.ר. חברה לבניין בע"מ, פ"ד נב(1) 210, 228 (1998), שם עומדת כב' השופטת (כתארה אז) ד' בייניש, על החוזה כמכשיר לשיתוף פעולה (בפסקה 16 לפסק דינה):
"התפיסות הנושנות של המשפט המקובל שעל-פיהן אין הצדדים חייבים לסייע לשותפיהם לחוזה, אלא על-פי המתחייב מלשון החוזה, לא קנו שביתה בארץ ואף בארץ מוצאן נשחק מעמדן. אחת מן התפיסות הבסיסיות של דיני החוזים הישראליים היא כי הצדדים לחוזה הינם שותפים למטרה משותפת. עליהם לפעול תוך שיתוף פעולה בנאמנות ובמסירות בדרך להשגת המטרה החוזית... על כל הצדדים לחוזה מוטלת החובה לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס המשותף להם בחוזה...החובה לפעול בהגינות ובשיתוף חשובה במיוחד בחוזים ארוכי טווח או בחוזים סבוכים, הנפוצים מאוד בזמננו, כאשר בעת כריתת החוזה אין הצדדים יכולים להעלות בדעתם את כל ההתפתחויות האפשריות ואת התקלות העלולות לקרות במהלך יישומו. בלא שיתוף פעולה בין הצדדים בניסיון לפתור את הבעיות ולהגשים את מטרת החוזה עלולים חוזים רבים כאלו להגיע לידי סיום מוקדם."