להלן אעמוד על העדויות הפרטניות, אולם יש מכנה משותף אחד של הלם שנגרם לכל הסוכנים. הם האמינו באמת ובתמים כי הכל יחזור על מקומו בשלום. יתכן, כי הארגון גרם להם להאמין בכך, אך עדיין ההודעה הפתאומית, בעיקר אחרי שנות עבודה רבות, פגעה בהם ובכבודם. בנוסף, רבים העידו על כך שכתוצאה מהסגירה המיידית, החלה חרושת שמועות על הסיבות לסגירה, בעיקר כשנלוותה לכך פריצה וריקון הסוכנות לעיני כל. בעייתיים במיוחד הם המקרים בהם הפריצה לסוכנות נעשתה במהלך דיונים משפטיים, אז היה ברור כי הסוכנת או הסוכן אינם יכולים להמצא בסוכנות. תוצאות אלו, של שמועות מיותרות, היו נמנעות בוודאות ככל שהיה נערך שימוע, שכן אז היו מוחזרים הציוד והמלאי בצורה מסודרת, בנוכחות הסוכן והסוכנת, ותוך התראה סבירה מראש לבאי הסוכנות על סגירתה הקרובה. כל אלו נמנעו בשל העדר השימוע.
עניין נוסף העולה מהעדויות הוא עניין הגיל והקושי למצוא עבודה בגילאים יחסית מבוגרים (מגיל חמישים ואילך), ובעיקר בגיל פרישה. סוכנות וסוכנים רבים הפעילו סוכנות במשך עשרות שנים,
--- סוף עמוד 218 ---
ולמעשה השקיעו בכך את מרבית שנות עבודתם הפוריות ביותר. אחרים התקשרו בחוזה סוכנות בגילאים מאוחרים יחסית, כדי להבטיח להם יכולת עבודה והשתכרות לאחר גיל פרישה. בכל המקרים הללו, כפי שעולה מהעדויות, נותרו אותם תובעים ללא מקור פרנסה חלופי ובעיקר ללא עשייה, ללא האפשרות לקום בבוקר ולהיות יצרניים. ביטול החוזה גדע באחת אפשרות זו. נראה כי אין פגיעה גדולה מזו בכבוד. על כן, גם פרמטר זה יילקח בחשבון לעניין הפיצוי הלא ממוני.
7.4.5. הפיצוי בגין ביטול החוזה בחוסר תום לב בהעדר שימוע – הבדיקה הפרטנית
להלן, אדון בנזקים שנגרמו לכל אחת ואחד מהתובעים, הן נזקים ממוניים, הו נזקים של "כאב וסבל נפשיים", כלשונה של ביטון, כאבים באזור הכבוד. אעמוד על הנסיבות בהן נודע לכל סוכנת וסוכן על ביטול החוזה עמם, אביא מהעדויות לעניין תחושות התובעים כתוצאה מכך, ואעמוד גם על הנתונים האובייקטיבים, כמו משכם של היחסים החוזיים קודם לביטול, מצבם הכלכלי והמשפחתי וכיו"ב, כדי לקבוע כמה נזק נגרם לכל אחד מהתובעים כתוצאה מביטול החוזה עמם ללא שימוע. בכך, באמצעות הליך זה, ישמיעו התובעים את קולם, ויספרו את סיפורם, גם אם בדיעבד וללא האפשרות של חזרה להפעלת הסוכנות.
את הפיצויים הלא ממוניים קבעתי על דרך ההערכה בשקלול כלל הנסיבות, לרבות אופן ההודעה על הביטול, האם נפרצה הסוכנות ובאילו נסיבות, אורך התקופה והגיל בו בוטל החוזה, נסיבות אישיות מיוחדות וכיו"ב. כמצפן או כיוון לקחתי את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק הקבוע בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, בגובה 50,000 ₪, כגבול עליון. זאת, כיון שכפי שיפורט להלן, חלק מהפגיעה הקשה שסבלו התובעים הייתה פגיעה בשמם הטוב, כאשר בשל הביטול המיידי התעוררו שמועות באשר לנסיבות הסגירה.