ש. מה היה שכר נטו מהסוכנות.
ת. סביבות 9,000 ₪."
כאמור, במקרה של מר משה סלומון נפרצה הסוכנות גם כן כשהיה בדרכו לדיון בבית המשפט לעיני שכניו לבניין ואחרים, דבר שהביא לחרושת שמועות מיותרת על הנסיבות שהובילו לסגירה. זאת, לאחר שהפעיל סוכנות במשך עשר שנים. יש להדגיש, כי את דברי הדואר לקחו אנשי הנתבעת עוד קודם לכן, וודאי שלא הייתה דחיפות בהתנהלות זו.
לאור כל האמור, אני פוסקת לתובע מס' 27, מר משה סולומון, בגין הנזק הממוני סך של 75,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 15,000 ₪.
התובע מס' 28, מר חיים סופר
התובע מס' 28, מר חיים סופר, יליד שנת 1963, הפעיל את סוכנות הדואר "בורוכוב" בפתח-תקוה במשך כ-15 שנים, משנת 1991 ועד לשנת 2006. עד לשנת 1991 הפעיל את הסוכנות אביו, מר אברהם סופר ז"ל, ועם פטירתו בשנת 1991 הועבר הזיכיון להפעלת הסוכנות לידי התובע מס' 28. הסוכנות שכנה במבנה בבעלות משפחתו (ראו סעיפים 2-3 לתצהירו). התובע מס' 28 הצהיר, כי קיבל הודעה על סיום ההתקשרות עמו ביום 1.3.06 וכי ביום 2.3.06 התקבלה אצלו דרישתה של חברת הדואר להשבת הציוד והמלאי שבסוכנות (ראו סעיפים 9 ו-11 לתצהירו). לגרסתו, במשך חודשים לא הגיעו נציגי חברת הדואר לקבל את הציוד והמלאי שנותר בסוכנות ולראשונה נקבע מועד למסירתם של אלו בחודש אוקטובר 2007, לאחר הסכם פשרה אליו הגיע הארגון (בשם 10 סוכנים) עם חברת הדואר בבש"א 18297/07.
על האופן שבו השפיעה עליו סגירת הסוכנות הצהיר התובע מס' 28, כך (סעיפים 34-35 לתצהירו):
"קיבלתי את הסוכנות "בירושה" בשנת 1991. מאז שנות ה-80 הייתה הסוכנות האמורה חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה אשר ראו בה בית שני.
הפסקת ההתקשרות באופן בו בוצעה, תוך כדי השפלה ורמיסת זכויותיי וגזילת הסוכנות מהמשפחה אשר ניהלה את הסוכנות במשך כ-25 שנים, הסב לי עוגמת נפש רבה וזאת בנוסף לגדיעת מקור פרנסה חשוב שהביא ללחצים כלכליים לא קלים."
יוער, כי התובע מס' 28 הבהיר בחקירתו הנגדית, כי שכרו כיום דומה לשכרו בתקופת היותו סוכן דואר, הגם שמדובר בעבודות זמניות, שאינן וודאיות (פרוטוקול מיום 21.11.12, עמ' 10 ש' 12-20):
"ש. מה עשית מאז שהפסקת להיות סוכן.
ת. עד היום אני עובד בעבודות מזדמנות אני בן 50 ועוד לא מצאתי את עצמי.
ש. כמה אתה משתכר בהם.
ת. זה לא סגור או ודאי, כל חודש והמזל שלו. 12 שנות לימוד השכלתי, אני מסייע לבעלי מקצוע בהתקנות, הובלות, מה שאפשר.