על האופן שבו השפיעה עליה סגירת הסוכנות הצהירה התובעת מס' 33, כך (סעיפים 46-47 לתצהירה):
"אטען כי הייתי סוכנת מעולה והבאתי להגדלת התפוקה של הסוכנות אותה ניהלתי במאות רבות של אחוזים. השקעתי את נשמתי בסוכנות מתוך תקווה כי אני בונה לעצמי מקור פרנסה יציב ובטוח לשנים ארוכות, אך חברת הדואר בהתנהגותה הורידה לטמיון עמל של שנים.
בעקבות סגירת הסוכנות נקלעתי לחוסר וודאות כלכלי ונאלצתי לנקוט בהליכים שונים בניסיון להקטין את הנזק שהסבה חב' הדואר."
--- סוף עמוד 253 ---
והוסיפה בחקירתה הנגדית (פרוטוקול מיום 14.11.12, עמ' 153 ש' 15-20):
"ש. אני מבין שבמועד מסוים פתחת בחלק של המבנה של הסוכנות חנות לכלי כתיבה.
ת. ביום 1.8.06.
ש. זו חנות שלך את מוכרת את כלי הכתיבה.
ת. כן, אני הייתי בחנות.
ש. כמה השתכרת מהחנות לכלי כתיבה.
ת. נשארתי בחובות בערך כ-120 אלף ₪."
ובהמשך (שם, עמ' 154 ש' 26-28):
"שילמתי שכירות שנה מראש ניסיתי למצוא עבודה במשך חמישה חודשים, סייעות בגן ילדים, היה לי פעוטון, או בנקים, שום דבר כנראה מבחינת גיל, אם הייתי מצליחה אני לא הייתי חושבת על פתיחת חנות בשום מצב. הגעתי למצב של ייאוש זה מאד השפיע עלי שנים ללא עבודה.
יוער, כי בהמשך חקירתה הנגדית הסתבר, כי כיום היא משתכרת שכר דומה ואף גבוה מזה שהשתכרה כסוכנת דואר, אשר עמד על כ- 6,000 ₪ (שם, עמ' 155 ש' 5-11):
"ש. אחרי חנות כלי כתיבה.
ת. סגרתי את החנות בנובמבר 2008. בספטמבר 2008 התחלתי לעבוד בעיריית גבעת שמואל במשרה חלקית בליווי והסעות של אוטיסטים.
ש. כמה השתכרת שם.
ת. 2,500 ₪. בדצמבר 2008 התחלתי לעבוד במפעל הפיס במקביל, גם היום אני עובדת במפעל הפיס, יש לי זכיינות בדוכן כ-6000 ₪ שש שעות אני עובדת. במפעל הפיס אני נחשבת עצמאית ועד היום אני מתקזזת על הפסדים של החנות."
בנסיבות שתוארו, אני פוסקת לתובעת מס' 33, גב' שולמית פרלמוטר, בגין הנזק הממוני סך של 47,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 5,000 ₪.
התובעת מס' 34, הגב' אימאן קייס
התובעת מס' 34, אימאן קייס, ילידת שנת 1963, הפעילה את סוכנות הדואר בעוספיה במשך כ-17 שנים, משנת 1989 ועד לשנת 2006. הסוכנות שכנה במבנה שכור (ראו סעיפים 2-3 לתצהירה). התובעת מס' 34 הצהירה, כי ביום 2.3.06 קיבלה הודעה על סיום ההתקשרות עמה מחברת הדואר וכי לדרישתה של חברת הדואר היא מסרה עוד ביום 3.3.06 את כל דברי הדואר, המלאי והכסף שהיו בסוכנות.