על האופן שבו השפיעה עליה סגירת הסוכנות הצהירה התובעת מס' 34, כך (סעיפים 25-32 לתצהירה):
"במשך כל שנות עבודתי הארוכות כמנהלת הסוכנות בעוספיה, השקעתי את כל זמני, מרצי וממוני בקידום הסוכנות ושיפור איכות השירות הניתן בה, ושירתי נאמנה את קהל הלקוחות המקומי.
בעלי ובתי עזרו בעבודה בסוכנות.
בין השאר, ריצפתי את הסוכנות מחדש; התקנתי בה מזגן; בניתי קירות גבס; וסיידתי את הקירות מדי חצי שנה, כל זאת על חשבוני ומבלי שקיבלתי כל השתתפות ו/או מימון מחב' הדואר.
--- סוף עמוד 254 ---
הסוכנות היוותה מקור פרנסה חשוב לי ולמשפחתי, כאשר בעת הצורך התגייסו גם בעלי ובתי לסייע לי בעבודת הסוכנות.
עם סגירתה של הסוכנות, ספגתי מכה כלכלית קשה, ונאלצתי ללוות כספים מחברים לצורך כלכלתה השוטפת של משפחתי.
לאור העובדה כי מדובר בכפר קטן, בו כולם מכירים את כולם, ולאור העובדה כי תושבים רבים היו עדים לסגירתה הפתאומית של הסוכנות, נגרמה לי עוגמת נפש קשה כתוצאה מסגירת הסוכנות.
לאחר הסגירה הפיצו תושבי האזור שמועות, לפיהן הסוכנות נסגרה באשמתי (כאילו נתגלו אי סדרים בפעולתי בסוכנות), בעוד אני נאלצת להבהיר את המציאות לאשורה, במטרה לנסות ולטהר את שמי.
אציין, כי הייתי בעיצומם של לימודים אקדמאיים, אותם הפסקתי לצורך ניהול הסוכנות. לאחר סגירת הסוכנות, נותרתי חסרת כל ומובטלת. לאור גילי, עלו כל ניסיונותיי למציאת עבודה חלופית בתוהו. עד עצם היום הזה אינני עובדת."
והוסיפה בחקירתה הנגדית (פרוטוקול מיום 12.11.12, עמ' 133 ש' 22-27):
".. בגלל שהם סגרו לי את הסוכנות וקיבלתי התראה של יומיים זה ממש כאב לי, כשפתחו את הסוכנות כל האנשים בכפר באו, הם ראו שמוציאים דברים, מה קרה ודיברו מה קרה, זה לקח חודשים להסביר לאנשים ולפעמים נכנסתי לבית והסברתי, הם חשבו שגנבתי מהסוכנות. אני עבדתי מעל הזמן שהיה מוקצב לי, הם הסתכלו עלי כאילו אני גנבת. גם הבנים שלי הסתכלו עלי בהתחלה והתחילו לתחקר אותי. עד היום אני לא יכולה להשתחרר מרגעים אלו."
זהו מקרה נוסף בו לביטול המידי של ההסכם ללא שימוע היו השפעות קשות במיוחד. מעדותה של התובעת מס' 34 ניכר היה כאבה הן על סגירת הסוכנות, הן על הפגיעה בשמה בשל שמועות שנפוצו כתוצאה מסגירתה המידית של הסוכנות, בסיומן של 17 שנים בהם הפעילה את הסוכנות.
לאור האמור, אני פוסקת לתובעת מס' 34, גב' איימן קייס, בגין הנזק הממוני סך של 31,000 ₪ ובגין הנזק הלא ממוני סך של 15,000 ₪.