--- סוף עמוד 277 ---
אוסיף, כי עדותם של עדי הנתבעת העלתה עוד, כי ההנחיות שניתנו לצוותי הפינוי והפירוק היו, כי יש לנסות ולאתר, תחילה, את מפעיל הסוכנות וכי רק במקרים שלא ניתן לאתר את הסוכן הרלבנטי לפרוץ לסוכנות, וכפי שהבהיר מר דוד יחיה, מנהל מדור משק וציוד של אזור המפרץ, בחקירתו הנגדית (פרוטוקול מיום 6.6.13, עמ' 218 ש' 24-33):
"הדבר העיקרי זה ליצור קשר עם הסוכן או הסוכנות לעשות את כל המאמצים להשיג אותם טלפונים על ידי שכנים או על ידי חברים כדי שיבואו לפתוח את המקום. במקרה שלא מוצאים את הסוכן או הסוכנת, או שכן או מישהו מטעמו, פשוט לפרוץ את הדלת. לפרוץ את הצילינדר ולקחת את הציוד של הדואר, ריהוט, מחשבים, פקסים אם שייך לדואר, את הכספת ואת כל המלאי של לקוחות, חבילות, מכתבים רשומים וכל מיני דברים חשובים שצריכים להגיע ליעדם ואי אפשר לעכב אותם, זה הוראה חד משמעית ולא לגעת בציוד ששייך לסוכן או לסוכנת... הייתה הנחיה לנציג הביטחון של הדואר שהוא זה שיתן את ההנחיה מתי להיכנס ומה לקחת, עד שינסו לאתר את הסוכן או מי מטעמו, ואם רואים שהוא לא רוצה להגיע אז הוא נתן את ההנחיה ותיעד הכל.."
לצד זאת, ההנחיות היו לתעד את הדברים, וכפי שהבהיר מר יחיה בחקירתו הנגדית (שם, עמ' 218 ש' 31 עד עמ' 219 ש' 4):
"ש. מה הייתה ההנחיה הבאה.
ת. הייתה הנחיה לנציג הביטחון של הדואר שהוא זה שייתן את ההנחיה מתי להיכנס ומה לקחת, עד שינסו לאתר את הסוכן או מי מטעמו, ואם רואים שהוא לא רוצה להגיע אז הוא נתן את ההנחיה ותיעד הכל.
ש. קצין הביטחון תיעד את הכל.
ת. כן. הוא תיעד את הדברים.
ש. כלומר ניתנה הנחיה לתעד את הדברים.
ת. גם, כנראה."
חרף זאת, הנתבעת לא הציגה פרוטוקול מסודר של לקיחת הציוד. לו היה נרשם פרוטוקול, בנוכחות עדים כלשהם מטעם הנתבעת, ובו היה מצוין מה יש במקום ומה לקחו, ניתן היה לסתור את טענות התובעים. על כן, אקבל את טענות התובעים ככל שלא היה איש מטעמם בעת שנלקח הציוד.
ב. המקרים הפרטניים
התובע מס' 2, מר חוסיין אבו חג'ול
התובע מס' 2 הצהיר, כי ביום 8.3.06, לאחר שסרב לחתום על החוזה החדש, פרצו נציגי חברת הדואר את דלת הסוכנות, כאשר הוא לא היה במקום, והוציאו ממנה את התכולה, ובכלל זה את ציוד המחשבים, הריהוט והכספת שהיו מצויים בה, כאשר למחזה זה עדים שכניו המתגוררים בסמוך (ראו סעיפים 8 ו-9 לתצהירו). עוד הצהיר, כי במהלך פינוי הסוכנות נטלו נציגי חברת הדואר חפצים אישיים ומסמכים רבים שהיו שייכים לו, ובכלל זה ארנק ובו 760 ₪ בכסף מזומן, מחשבון, מכשיר טלפון, מודם תקשורת, רדיו טייפ, טבעת זהב מסמכים, שעון ומשקפי ראיה (ראו סעיף 42 לתצהירו). כן הצהיר, כי במהלך פירוק הסוכנות, גרמו נציגי הנתבעת נזק כבד למבנה, ובכלל זאת שברו את המנעול, פערו חורים בקירות ושברו את האסלה בשירותים. לדבריו, הוא נשא בכל עלויות התיקון, ובכלל זה עלות צביעת הקירות, התקנת מנורות חדשות והתקנת אסלה