--- סוף עמוד 278 ---
חדשה (סעיף 11 לתצהירו). התובע מס' 2 טוען, כי בגין האמור, על הנתבעת לפצות אותו בסך 20,000 ₪.
לטענות אלה התייחס מר דוד יחיה, מנהל מדור משק וציוד של אזור המפרץ, שאליו, בין היתר, היו מסונפות סוכנות הדואר של התובע מס' 2 (סעיפים 9-11 לתצהירו):
"ביחס לאבו חג'ול, פינוי הסוכנות אשר הופעלה על ידו התבצעה על ידינו בנוכחות אדם מטעמו אשר, למיטב זכרוני, הינו קרוב משפחה אשר נקרא למקום באותה העת על מנת לפתוח עבורנו את הסוכנות. יצוין, כי גם ביחס לאבו חג'ול, נכח אותו אדם מטעמו בסוכנות עמנו במשך כל זמן שהותנו במקום."
יודגש ויובהר, בעת פינוי סוכנויות הדואר, בררנו בקפידה במקום את כל הפריטים אשר ניטלו על ידינו. פריטים אלו כללו אך ורק דברי דואר, כספים וציוד של חברת הדואר והציבור הרחב. בשום אופן ובשום מקרה, לא ניטלו על ידינו חפצים אישיים של מי מהסוכנים. כך נהגנו בכל אחד ואחד מהמקרים וכך נהגנו בעת פינוי הסוכנויות אשר הופעלו על ידי אבו חג'ול ומלבינה.
לאור האמור, אפוא, אין כל אמת בטענתם של אבו חג'ול ומלבינה, כי סוכנויותיהם נפרצו בהיעדרם או לטענתם בדבר שימוש באלימות בעת פינוי הסוכנות תוך זריעת הרס וחורבן לכאורה. אין גם ממש בטענתם, כי במסגרת פינוי סוכנויותיהם נלקחו על ידינו חפצים אישיים של מי מהם. טענות אלה גם הן – פשוט אינן נכונות."
והוסיף בחקירתו הנגדית (פרוטוקול מיום 6.6.13, עמ' 220, ש' 1-8):
"ש. אתה איתרת את אבו חג'ול.
ת. לא הצלחנו לאתר אותו, הוא לא היה בכפר, בסוף הגיע שכן או חבר שלו וליווה אותנו עם כל הפינוי. אני לא זוכר אם פרצנו או פתחו לנו, אבל השכן היה איתנו.
ש. יש לכם סוכן ואתם לא מאתרים אותו, אתה מחפש שכן שלו והוא מלווה אותך.
ת. זה לא מדויק. מה שהיה מדויק. מה שהיה מדויק זה, הרמנו טלפון לאדון חג'ול והוא אמר לנו שהוא לא נמצא בכפר ולא יגיע לפתוח את הסוכנות, אחרי מספר טלפונים, שכנועים הוא התרצה ואמר אוקי אני אשלח שכן או חבר שלו, הוא יפתח את הדלת וילווה אתכם בפינוי, כל הסוכנים התנהגו בצורה זו, שהם לא נמצאים בכפר ושולחים שכן או בת של סוכן. זה היה נוהג של כל הסוכנים ביניהם.."
כפי שציינתי, בכך לא היה די. על הנתבעת היה ללוות את פינוי הסוכנויות ולקיחת הציוד באיש מטעמה ולערוך פרוטוקול מסודר של הפינוי. לא די בנוכחות שכן או קרוב, גם אם נשלח מטעם הסוכן. ראשית, לסוכנים לא הייתה ברירה, אלא לשלוח מישהו, כיון שנאמר להם שאם לא יעשו כן יפרצו לסוכנות. בנוסף, אותם שכנים או קרובים לא מכירים את הסוכנות וספק אם יודעים להבחין בין חפצים אישיים לאחרים. כפי שעולה מעדותו של מר יחיה עצמו בהמשך (שם, עמ' 220 ש' 24 עד עמ' 221 ש' 6):