במענה לטענות אלה של התובע מס' 2 הוגש תצהירה של הגב' ימית טרוסט, שבמועדים הרלבנטיים לתובענה שימשה כמנהלת מדור סוכנויות של אזור חיפה והצפון, שאליו הייתה מסונפת, בין היתר, סוכנות הדואר של התובע מס' 2.
מתצהירה של הגב' טרוסט עולה, כי מעולם לא ניתנה לה הנחיה למחול לתובע מס' 2 על סכום החוב, וכי ההנחיות שקיבלה בהקשר זה היו לגבות מהתובע סך כולל של 81,000 ₪ וזאת לשיעורין, מתוך סכומי התמורה החודשית המשולמת לתובע מס' 2 בגין השירותים הניתנים בסוכנות (ראו סעיפים 4-5 לתצהירה). הגב' טרוסט הצהירה, כי לאור האמור נוכו מתמורת שירותיו של התובע מס' 2 בכל אחד מהחודשים אוגוסט-דצמבר 2005 סך חודשי של 4,500 ₪ ובסה"כ 22,500 ₪ (סעיף 6 לתצהירה). הגב' טרוסט הצהירה, כי בחודש ינואר 2006, בעקבות בקשתו של התובע מס' 2, הסכימה חברת הדואר להקטין את חובו למחצית הסכום, היינו לסך 40,500 ₪, וכי בהתאם לכך, היא התבקשה לנכות מאותה העת סך חודשי קבוע מופחת של 2,250 ₪ מהתשלומים המגיעים לתובע מס' 2. כך אכן עשתה בחודשים ינואר ופברואר 2006 (ראו סעיפים 7-8 לתצהירה). עוד הצהירה, כי בנוסף ולאור בקשתו האמורה, היא התבקשה להשיב לתובע מס' 2 בחודש ינואר 2006 סכום כולל של 11,250 ₪, המשקף זיכוי רטרואקטיבי עבור חמשת החודשים הקודמים בגובה הפרש הסכומים האמורים. יצוין, כי הגב' טרוסט הצהירה עוד, כי עקב ביטול ההסכם עם התובע מס' 2 הפסיקה חברת הדואר את ניכוי התשלומים על חשבון סכום החוב וכפועל יוצא נוכה משכרו של התובע מס' 2 סך כולל של 15,750 ₪ בלבד, מתוך סכום החוב הכולל, העומד, כאמור, על סך 40,5000 ₪, כך שלתובע מס' 2 נותרת חוב כלפי הנתבעת, בסך 24,750 ₪ (סעיפים 10-12 לתצהירה). הסכום האמור נתבע בגדרי התביעה שכנגד, ולכך אשוב ואתייחס בהמשך.
והוסיפה לעניין זה בחקירתה הנגדית (פרוטוקול מיום 13.6.13, עמ' 263 ש' 25 עד עמ' 264 ש' 32):
"ש. אבו חג'ול – את היית שותפה באיזה שהיא פגישה עם אבו חג'ול בעניין.
ת. כן.
ש. היית בפגישה שהוחלט לקנוס אותו בסך 81,000 ₪.
ת. כן.
ש. מי עוד נכח בפגישה.
ת. מה שאני זוכרת, מנהל המרחב ומאגף ביטחון שחר הכרמלי, אני חושבת.
--- סוף עמוד 289 ---
ש. מי החליט את ההחלטה לקזז את ה-81 אלף ₪.
ת. לאחר האירוע היו המלצות של הביטחון. מאחר והוא פעל בניגוד לנהלים הוחלט לחייב אותו במלוא הסכום, יענקל'ה מנהל המרחב והעביר את זה לאגף התפעול, אנו לא יכולים במרחב להחליט החלטה כזו לבד.