התובעת מס' 18 הצהירה, כי הסוכנות אמנם הייתה סגורה לקבלת קהל בימים 28.2.06 ו-1.3.06, אולם זאת לאור השתתפותה בהשתלמות "מאור", ולא כחלק ממאבק סוכני הדואר (ראו סעיפים 5 ו-6 לתצהירה). ואולם, גרסה זו של התובעת מס' 18 לא נתמכה בכל ראיה והיא הועלתה לראשונה בגדרי הליך זה. הדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו, שעה שהתובעת מס' 18 אישרה בתצהירה, כי נטלה חלק בעיצומים החלקיים שהתקיימו בימים 26.2.06 ו-27.2.06, וכי ביום 1.3.06, שבו לשיטתה היא הייתה בהדרכה, נאמר לה בשיחה טלפונית עם נציגי חברת הדואר, כי במידה והיא תפסיק את העיצומים ותחזור לעבודה, היא תקבל את שכר חודש פברואר (ראו סעיפים 4 ו-10 לתצהירה). במצב דברים זה, ומאחר שהשתתפות בהדרכה ממילא אינה מאפשרת לסוכנים להותיר את הסוכנות סגורה, כפי שקובע ההסכם בין הצדדים, יש לראות בתובעת כמי שנטלה חלק בעיצומים שהתקיימו בימים 28.2.06 ו-1.3.06. מאחר שגם ביתר המועדים הרלבנטיים לענייננו נותרה הסוכנות סגורה, יש לקבוע, כי התובעת מס' 18 נטלה חלק בכל ימי העיצומים, היינו החל מיום 28.2.06 ועד ליום 5.3.06. אציין, לעניין זה, כי ניסיונה של התובעת מס' 18 לתלות את אי פתיחת הסוכנות בהתקנת המערכת החדשה נדון לכישלון, שעה שאף לגרסתה היא לא פנתה בעניין למי מנציגיה של הנתבעת האמון על הנושא, וכפי שעולה מחקירתה הנגדית (פרוטוקול מיום 12.11.12, עמ' 124 ש' 1-31):
"ש. מה עשית ביום 2.3.
ת. הגעתי לסוכנות ואי אפשר היה לעבוד לא פתחו את מערכת מאור ולא שלחו לי את הנציג שהיה אמור ללוות אותי בימים הראשונים.
ש. מה זאת אומרת לא פתחו לך.
ת. הייתה מערכת חדשה צריכים להרים אותה לא או סגרו אותה או לא הרימו אותה מלכתחילה, עובדתית שאי אפשר היה לעבוד. אותו יום לא דיברתי איתם, הבנתי שמה שהם עושים זה חלק מהמאבק נגד כל הסוכנים, התקשרתי לסוכנים אחרים והבנתי שאי אפשר לעבוד.
ש. עם מי דיברת.
ת. קרוב לוודאי עם יהודית פלד שהייתה איתי בקשר.
ש. מה יהודית פלד הציעה לך לעשות.
ת. היא לא ידעה מה להגיד לי. פשוט חיכיתי.
ש. את אומרת שלא השתתפת בכלל בשביתה הזו.
ת. לא הספקתי לשבות הם סגרו אותי עוד לפני שהספקתי לשבות.
ש. זה לא מסתדר עם מה שאת כותבת בסעיף 4 לתצהירך. שבימים 26.2 ו-27.2 לא פתחת את הסוכנות אחר הצהריים.
ת. זה היה עיצומים ולא שביתה.
ש. אם כך נטלת כמו שאת אומרת חלק במאבק והחלטת לא לפתוח את הסוכנות אחר הצהריים בימים 26 ו-27.