ת. על פי הוראות ועד סוכני הדואר.
--- סוף עמוד 311 ---
ש. מה קרה ביום שישי 3.3.
ת. אותו דבר, לא יכולתי לעבוד.
ש. רצית לעבוד. זה לא מובן לי, את משתתפת בעיצומים או לא, דיברת עם יהודית פלד, מה רצית לעשות, רצית לעבוד.
ת. רציתי לעבוד לפי החוזה הישן, לא חתמו אתנו על חוזה, לא פתחו לי, לא דיברו איתי, לא התקשרו אלי מהדואר, מעבר לעובדה שלא שילמו לי את הכסף סגרו לי את המערכת ולא שלחו לי נציג לעזרה הבנתי שנלחמים כמו עם כל שאר הסוכנים.
ש. עדיין את אומרת בתצהירך שאמרו לך שאם תשברי שביתה תחזרי לעבודה ותקבלי את הכסף.
ת. זה לפני אמרתי שאני שובתת, ועיצומים זה לא שביתה.
ש. הייתה לך האפשרות להגיד להם טוב אני לא נוטלת חלק במאבק אני חוזרת. אמרת למישהו את זה.
ת. לא, הם לא דיברו אלי, לא פנו אלי." (ההדגשות שלי – מ' א' ג').
כמדומני, כי דברים אלה מדברים בעד עצמם.
מאחר שהתובעת הצהירה, כי רק ביום 21.3.06 התקבלה בידיה הודעה על סיום ההתקשרות, הרי שמדובר בהשבתה מלאה בימים 28.2.06, 1.3.06, 2.3.06, 3.3.06 ו-5.3.06, היינו 5 ימי השבתה.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 1,797 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת 8,985 ₪, בגין 5 ימי השבתה.
התובע מס' 19, מר בני כהן, יו"ר הארגון
באופן תמוה, אין למצוא בתצהירו של התובע מס' 19, הוא יו"ר הארגון, כל התייחסות לצעדים הארגוניים שהוא עצמו נקט במסגרת מאבק סוכני הדואר. ואולם, לנוכח מעמדו, ובשים לב לעדותו לפני, יש לקבוע, כי גם התובע 19 נקט בעיצומים במועדים הרלבנטיים לענייננו, מה גם שמנתוני בנק הדואר עולה, כי מאזני הסוכנות היו סגורים החל מיום 28.2.06 ועד ליום 5.3.06 (ראו הנתונים המתייחסים לאשנבים מס' 612970, 612988, 612996, נספח מס' 1 לתצהירו של מר מטלוב). התובע מס' 19 הצהיר, כי עוד ביום 28.2.06 קיבל הודעה על הפסקת ההתקשרות עמו (סעיף 15 לתצהירו) וכי הסוכנות פורקה על נציגי חברת הדואר ביום 6.3.06 (ראו סעיף 26 לתצהירו), מכאן שמדובר בהשבתה מלאה ביום 28.2.06, היינו יום השבתה אחד.
בהתאם לנתוני הנתבעת, הרווח היומי בסוכנות עמד על סך 3,066 ₪ ליום, ובסה"כ נמנעו מהנתבעת סך 3,066 ₪, בגין שני ימי השבתה.
התובע מס' 20, מר יואל כהן
מאחר שהתובע 20 לא נתן תצהיר בגדרי הליך זה ולאור ההסכמות הדיוניות בין הצדדים מיום 19.11.12, יש לראות בתובע 20 כמי שהשבית את סוכנות הדואר בכל מועדים הרלבנטיים לענייננו, היינו 5 ימי השבתה.