ואם לא די בכך, הרי שחברת הדואר פתחה חלק מהסוכנויות נשוא ענייננו מחדש בתקופת הצו, וזאת באמצעות סוכנים שאותם הגדירה "זמניים" (ראו נספח 2 לתצהירו של מר צוברי, הכולל ריכוז נתונים בדבר מועדי פתיחתן המחודשת של סוכנויות הדואר ומכתביהם של מנהלי המרחבים בנושא); כך, למשל, סוכנות התובע מס' 2 (סוכנות אל מידאן) הופעלה מחדש על ידי מפעיל זמני ביום 27.11.06; סוכנות התובע מס' 6 (סוכנות נווה גנים) הופעלה מחדש על ידי מפעיל זמני ביום 21.2.07; סוכנות התובעת מס' 13 (סוכנות איכסאל) הופעלה מחדש על ידי מפעיל זמני ביום 5.10.06; סוכנות התובעת מס' 23 (סוכנות סוקולוב) הופעלה מחדש על ידי מפעיל קבוע ביום 6.7.06.
מר יניב צוברי עומת עם האמור בגדרי חקירתו הנגדית והשיב, כך (פרוטוקול מיום 13.6.13, עמ' 257 ש' 9-29):
"ש. כיצד אתה מסביר את הטענה שלך בסעיף 4 לתצהיר לפיהם כביכול נמנע מחב' הדואר להתקשר [עם] סוכנים חדשים בשל צו ביהמ"ש שניתן ביום 7.4.06 והיה בתוקף עד 9.7.07 עם האמור בטבלה שלך במס' 6 למשל, שבכל זאת פתחתם בפברואר 2007.
ת. מה שרשום כאן זה שביום 21.2.07 נפתחה הסוכנות בנווה גנים (סוכנות התובע מס' 6 – מ' א' ג') כמפעיל זמני (יש מכתב מיום 26.2.07). אנחנו כחב'
--- סוף עמוד 323 ---
דואר היינו חייבים לתת שירות בכל הארץ המפעילים הזמניים הפעילו את היחידה עד שתתקבל החלטה בנושאים האלה, ההבדל בין הפעלה זמנית לקבועה או מה שאני קראתי חלופה לסוכני הדואר זה שהמפעילים הזמנים היו קצובים בזמן וידעו אם תהא החלטה אחרת של ביהמ"ש אנו נסיים איתם את ההתקשרות מידי.
לשאלת ביהמ"ש:
ש. האם היו חוזים עם המפעילים הזמניים.
ת. לא זוכר, אני מעריך שהחוזה הזמני היה קיים בצורה זו או אחרת, אך לא יודע אם זה היה אותו חוזה כמו סוכן רגיל.
ש. אתה אומר בסעיף 4 נמנע מחב' הדואר להתקשר עם סוכנים אחרים חלופיים ובפעול אתם מתקשרים, לשיטתכם הוספת המילה "זמני" מאפשרת לכם לפתוח שלהבנתכם ביהמ"ש אומר לא לפתוח.
ת. להבנתנו הרעיון היה לא ללכת ולפרסם מכרז מלא באותו מקום כמו שעושים עם סוכנים חדשים. מצד אחד שמרנו על רציפות שירות לקהל כמו שאנו מחויבים ומצד שני השארנו את הפתח להחלטת ביהמ"ש להחזיר את הסוכנים לעבודה וכך יכולנו לסיים את ההתקשרות באופן מידי.
ש. אם אתה רוצה לשכנע אותנו שבאמת הסוכן הזמני לא מפר שום צו אז לא היה מן הראוי להמציא את החוזים שנראה שזה לא מפר את הצו.