כפי שצייינה כב' השופטת ד' בייניש בע"א 3940/94 שמואל רונן חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' ס.ע.ל.ר חברה לבנין בע"מ, פ"ד נב (1) 210 (1998, להלן: עניין שמואל רונן), בפסקה 16 לפסק דינה, בעמ' 228:
"בטרם אסיים אציין כי התוצאה שהגעתי אליה, ראויה היא בהתחשב בהתנהגותם של שני הצדדים. התפיסות הנושנות של המשפט המקובל שעל-פיהן אין הצדדים חייבים לסייע לשותפיהם לחוזה, אלא על-פי המתחייב מלשון החוזה, לא קנו שביתה בארץ ואף בארץ מוצאן נשחק מעמדן. אחת מן התפיסות הבסיסיות של דיני החוזים הישראליים היא כי הצדדים לחוזה הינם שותפים למטרה משותפת. עליהם לפעול תוך שיתוף פעולה בנאמנות ובמסירות בדרך להשגת המטרה החוזית (ראו ע"א 604/79 ברמן נ' יאיר ואח' [14], בעמ' 709). "על כל הצדדים לחוזה מוטלת החובה לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס המשותף להם בחוזה" (דברי השופט (כתוארו אז) ברק בבג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח' [15], בעמ' 834). החובה לפעול בהגינות ובשיתוף חשובה במיוחד בחוזים ארוכי טווח או בחוזים סבוכים, הנפוצים מאוד בזמננו, כאשר בעת כריתת החוזה אין הצדדים יכולים להעלות בדעתם את כל ההתפתחויות האפשריות ואת התקלות העלולות לקרות במהלך יישומו. בלא שיתוף פעולה בין הצדדים בניסיון לפתור את הבעיות ולהגשים את מטרת החוזה עלולים חוזים רבים כאלו להגיע לידי סיום מוקדם. המקרה שלפנינו הוא דוגמה בולטת לתוצאה מסוג זה."
מאז עניין פראררי נעשה שימוש בדוקטרינת האשם התורם ובחלוקת האחריות לנזק, מכוח חובת תום הלב. כך גם עולה מהפסיקה (ראו, בין רבים: ע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה פ"ד מח(5), 799, 811-812 (1994); רע"א 2443/98 מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נג(4) 804 (1999); ע"א 5892/06 אליהו דואק נ' המועצה המקומית גדרה (2009); רע"א 9488/02 חן שחר נ' גד עטיה (2005); ע"א 9447/06דניאל פוקס נ' משה אלבס (2008); ע"א 2239/06
--- סוף עמוד 351 ---
אילן אמיר חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' עיריית הרצליה (2007). לפסקי דין נוספים וניתוח המקרים ראו: רועי קרייטנר, "הערעור נתקבל בחלקו: תרופות-אמצע בשל הפרת חוזה", עיוני משפט ל 265 (2007)).
כך, למשל, בע"א 11120/07 שמחוני נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) קבע כב' השופט א' רובינשטיין (פיסקה ט' לפסק דינו), כי:
"יתכנו מקרים כמו בענייננו, שלשני הצדדים אחריות – שניהם לא נהגו כהלכה... במצבים כגון דא עשויה תורת האשם התורם לסייע לנו לצאת מן המבוך כתוצאה צודקת יותר מאשר הדיכוטומיה שבין הכרעת בית המשפט לבין הפיכתה...".