גם פרידמן וכהן חוזים ד' סבורים, כאמור, כי יש להחיל דוקטרינה זו במקרים בהם הנפגע תרם להתרחשות ההפרה. במקרה שלפניי מדובר בדיוק במקרה כזה.
--- סוף עמוד 354 ---
במקרה זה, התבעת תרמה להפרה עצמה, וכן להחרפת הנזקים לאחריה. חברת הדואר טענה, כי עשתה הכל כדי למנוע את סגירת הסוכנויות. אני סבורה, כי לא כך הוא, כאמור. השתלשלות העניינים המפורטת מראה כי לשני הצדדים, ראשי הארגון ובעיקר מר בני כהן מזה, וחברת הדואר מזה, תרמו להסלמת המצב בשלבים שקדמו לסגירת הסוכנויות. בנוסף, כפי שפרטתי בפרק על שימוע, חברת הדואר תרמה להפרה ולנזק גם בכך שלא ערכה שימוע לתובעים, שימוע שיכול היה למנוע את הסגירה כליל במקרים מסוימים, ובוודאי להפחית מהנזק שנגרם בסופו של יום, ע"י סגירה מסודרת של הסוכנויות.
עם זאת, את האשם התורם אני מייחסת רק לאבדן רווחי הדואר מסגירת הסוכנויות וזאת לאור העובדה שרק בשלבי הסגירה מיוחס אשם תורם לדואר. בכל מה שנוגע להכשרת סוכנים, ממילא לא נפתחו כל הסוכנויות, אלא חלקן בלבד, ולאור הצהרות התובעים כי לא היו מעוניינים בהמשך חתימה על ההסכם החדש שעמד על הפרק, יש להניח כי גם בעקבות שימוע חלקם לא היה ממשיך.
כעת נותר לקבוע באיזה שיעור יש לייחס לחברת הדואר אשם תורם. אני סבורה, כפי שציינו פרידמן וכהן חוזים ד' לעיל, כי במקרה של הפרה יש לייחס חלק גדול יותר של האשם למפר, שכן יש עדיין לזכור, כי התכלית מאחורי התערבות המדינה באמצעות בתי המשפט ביחסים הכלכליים שבין הצדדים, וחקיקת דיני החוזים מלכתחילה, היא הכרה שהבסיס לקיומם של חיי מסחר וחיי חברה תקינים הוא שחוזים יקוימו, כמאמר הביטוי הלטיני "Pacta sunt servanda" - חוזים יש לקיים.
בנוסף, כפי שציינתי, מר בני כהן ניהל את המו"מ מטעם הסוכנים בצורה כוחנית, חזר בו מהסכמות, ולמעשה לא הסכים לוותר. הסוכנים בחרו ללכת אחריו, מבלי לבדוק האם ראוי כך לעשות, ועל כן אין לומר כי הם מצויים באותה דרגת אשם כמו חברת הדואר. העובדה כי חברת הדואר הציעה למר בני כהן, ביום 6.3.06, כי הסוכנים יחזרו להפעיל את הסוכנויות, למעט בודדים, שהסוכנויות שלהם כבר נסגרו, ומר בני כהן לא טרח ולו להעביר הצעה זו לסוכנים, עומדת לחובת התובעים. בדיעבד ניתן לראות, כי מרבית הסוכנים, לאחר שקיבלו מכתבי ביטול, הודיעו לחברת הדואר, כי ברצונם לחזור ולהפעיל את הסוכנות, ובמרבית המקרים חברת הדואר קיבלה את בקשתם.
התובעים שלפניי בחרו שלא לעשות כן. לפיכך, עליהם לשאת בנזקים שגרמו לחברת הדואר בשיעור של 75%, כאשר אני מייחסת לחברת הדואר אשם תורם בשיעור של 25%.