ל"ט. את הדרך הדיונית למימוש עילת התביעה יש לגזור מסדרי הדין הקיימים. בהתחשב בטיב הדיון, שאינו כרוך בבירור עובדתי מורכב (ראו ע"א 206/79 ריטברג נ' נסים, פ"ד לד(3) 314; ע"א 2106/91 מזור נ' וחידי, פ"ד מז(5) 788; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט) 502-485; מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין המשפט האזרחי (מהדורה 144, תשס"ז) 964) - נראה כי הדרך הראויה היא הגשת המרצת פתיחה, שהמשיבה בה היא ספקית האינטרנט (או מפעילי האתר) - בחינת "את פתח לו" שבהגדה. בעניין זה מקובלים עלי דברי סגנית הנשיאה פלפל בעניין ברוקרטוב:
"ההיה מקום להגיש את התובענה בדרך של המרצת פתיחה?
--- סוף עמוד 723 ---
...הרשימה של הנושאים שניתן לדון בהם בדרך של המרצת פתיחה אינה סגורה, אלא פתוחה. השיקול העיקרי צריך להיות אם הדיון בדרך מקוצרת זו יעשה צדק עם שני הצדדים ולא יקפח איש מהם... בסיומו של יום היו הצדדים בדעה שאין צורך בחקירות של עדים, וכי ניתן להסתפק במסמכים שהוגשו, ובסיכומים לגביהם. השאלות שהתעוררו הן שאלות משפטיות ושאלות של מדיניות משפטית. אשר על כן אני קובעת שהיה מקום להגיש התובענה בדרך זו" (ה"פ (מחוזי תל אביב) 250/08 חברת ברוקרטוב בע"מ נ' חברת גוגל ישראל בע"מ [פורסם בנבו] פסקה ו').
כיון שעניינה של עילת התביעה הנוכחית הוא חשיפת שמות גולשים לצורך ניהול הליך משפטי נגדם, ברי כי כתב ההמרצה יכלול פירוט בדבר התביעה הפוטנציאלית. לדוגמה, אדם שפורסמה נגדו לשון הרע על ידי גולש אנונימי, יטען בהמרצת הפתיחה כי בכוונתו לתבוע אותו מפרסם, יציג את הדברים שפורסמו, ויפרט ככל הניתן לגבי סיכויי התביעה - ועל בית המשפט יהא לבחון אם יש ממש בטענה זו, ואת סיכוייה של התביעה הפוטנציאלית (ועל כך להלן). כמובן שככל המרצת פתיחה, גם ההמרצה בהליך זה תלווה בתצהיר (תקנה 255 לתקנות סדר הדין האזרחי, יחד עם תקנה 241(א) לתקנות), ובכך תונח בפני בית המשפט תשתית עובדתית. בכל הנוגע לסמכות העניינית סבורני, כי ניתן ללכת בדרכו של בית המשפט קמא: אם התביעה הפוטנציאלית היא בסמכות בית משפט השלום, תוגש המרצת הפתיחה לבית משפט השלום; אם התביעה הפוטנציאלית היא בסמכות בית משפט מחוזי, תוגש המרצת הפתיחה לבית המשפט המחוזי.
מ. משעמדנו על קיומה של עילת תביעה ישירה כלפי ספקיות ומפעילי אתרי אינטרנט, המאפשרת לחייב אותם למסור פרטי גולשים מעוולים לצורך ניהול הליך משפטי, ומשעמדנו על הדרך הדיונית למימושה - יש לפנות ולבחון את גדרי העילה במשפט המהותי, תוך איזון בין