- במקרה הנוכחי מצטברות מספר נסיבות שמובילות למסקנה כי התנהגותה של ד' חורגת מאותה קשת רחבה של תגובות אפשריות, ואיננה מתיישבת עם הטענה כי היא נפלה קורבן למעשי אונס אלימים חוזרים ונשנים.
ד' התבקשה שוב ושוב להסביר מדוע נשארה בקשר זוגי עם אורי חרף התנהגותו האלימה ומעשי האונס החוזרים ונשנים אותם חוותה. בהודעתה הראשונה במשטרה ענתה ד' "אני אדם תמים ויש וכל הזמן חיפשתי משהו אנושי מהאמונה שלך ואז אתה פוגש את הדבר המפלצתי". בהודעתה השניה טענה "לא היה לי את הכוחות להחליט החלטות [...] פחדתי ממנו". בבית המשפט נשאלה על כך ד' פעם נוספת:
ש: עשרות מקרים של אונס, למה לא הלכת למשטרה אלא בשנת 2010, 2011, אחרי ששלוש חברות שלך לקבוצה מגישות במקביל תלונה במשטרה?
ת: זה בדיוק הסיפור, זה כל הסיפור
ש: אני לא מבין את כל הסיפור, אז ספרי לי את כל הסיפור, למה אז?
ת: חיינו ממש משפחה, כולם יודעים שאני בת זוגתו, אף אחד לא ידע מה קורה בחדרי חדרים, הייתי שבויה
--- סוף עמוד 31 ---
בקשר הזה, לא ראיתי בזה אונס, הפלתי על עצמי את האשמה, אני הייתי הלא בסדר ואני הייתי כאילו אני לא מספיק... זה היה קורה תמיד באותו טקס, הוא היה ממלא לי את המוח במשפטי עו"ד, היום אני יודעת
[...]
כב' השופטת: כלומר סלחת לו?
ת: היה שר לי שיר אחר כך, זו הדרך לאונס, ואחר כך אתה מאוהב וקונה מתנות, ככה הוא עובד
כב' השופטת: פעם-פעמיים, אבל עשרות פעמים?
ת: כשזה היה מאד קשה, כשהייתי זורקת אותו מהמדרגות, לא זוכרת, לא זוכרת, הייתי זורקת אותו מהמדרגות, הוא היה חוזר אליי כמו טטל'ה וממשיך לשלוט [...]
(עמ' 99-96 לפרוטוקול הדיון מיום 28.4.2013).
בערעורה, ביקשה ד' להסתמך על דברים שנאמרו בע"פ 8745/08 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 22 (30.11.2011): "לעתים קיימת תלות כלכלית ואף רגשית של בת הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו מקשה גם מבחינה פרקטית וגם מבחינה רגשית על חשיפת ההתעללות [...] בנסיבות אלה, האישה החווה התעללות בביתה רוצה אמנם שהעבריין ייענש ויחדל ממעשיו, אך חוששת לא פעם לשלמות התא המשפחתי [...] אין להתעלם גם מהחשש שאם תוגש תלונה – יאונה לאישה או לילדים רע".
ניתן לראות בנקל כי עניינה של ד' שונה בתכלית השינוי, והאמת ניתנה להיאמר כי בנסיבות העניין הסבריה אינם מניחים את הדעת, גם לאחר שנחזור ונזהיר עצמנו לבל נתיימר לשפוט את מידת ה"היגיון" וה"רציונאליות" בהתנהגותה של מתלוננת. בית המשפט קבע כי ד' היתה "בעלת מעמד מכובד בהירארכיה הקבוצתית, בהיותה גיסתה של מנהיגת הקבוצה" ודומה כי אין מחלוקת על כך. בלי להידרש לשאלת מעמדו של אורי בקבוצה, אינני סבור כי ד' היתה תלויה בו במובן כלשהו. מעמדה הנכבד בקבוצה, מַקשה עלינו לקבל את הטענה כי היא נאלצה להישאר בקשר עם אורי, במשך שנים ארוכות, חרף מעשיו הנפשעים כביכול. גם הסברים אחרים, כגון שמירה על שלמות התא המשפחתי או חשש לחיי המתלוננת, אינם שייכים לענייננו. אפילו הטענה כי שתיקתה של ד' נועדה לשמור על "שקט תעשייתי" בקבוצה או ביחסיה עם אורי איננה יכולה לעמוד, כיוון שגם במשך השנים שחלפו מאז שהיא נפרדה מאורי והוא עזב את הקבוצה, לא זו בלבד שד' לא הגישה תלונה במשטרה אלא היא לא סיפרה לאיש על מסכת ההתעללויות אותה חוותה, לטענתה.