שמואל הוסיף ותיאר כיצד, טרם תחילת העבודה מול הנאשם, נשלח לפגוש אותו במחסום ולהחתימו על ייפויי הכוח הנזכרים לעיל, ומסר כי הנאשם חתם בפניו. אשר לייפוי הכוח הנזכר לעיל (מסמך "ב" מתוך ת/4א) הבהיר שמואל כי הנאשם חתם על המסמך במקום בו
--- סוף עמוד 23 ---
מתנוססת חותמתה של חברת "מיזורי", ואף הטביע בעצמו את החותמת של החברה (שם וכן פ/175). כאמור, החזקה זו של הנאשם בחותמת של מיזורי, וחתימתו בשמה של החברה על ייפוי כוח, פועלות לחובת הנאשם. אזכיר בהקשר זה גם את הדיון בחשבונית של "מיזורי" ת/23, שנערך לעיל במסגרת סקירת עדותו של בני מ"לישטו", אותה הציג הנאשם כדי "לכסות" על עבודות שביצע באמצעות "אחים דהדור הפלסטינית". כל אלה חושפים את טיב השימוש שעשה הנאשם בחשבוניות "מיזורי".
- מצבור הנתונים תומך, אפוא, בדבריו של דוגה. עם זאת, סוגיה נוספת בעדותו ראויה לדיון: בחקירתו הראשית סיפר שלעיתים, במהלך הטיפול בשיק שהוגש לו לניכיון, התקשר לחברה שהוציאה את השיק כדי "לוודא שהוציאו, קיבלו תמורה, לא זייפו". כשנשאל האם עמד עם גורמים נוספים בקשר בנוגע לאותם שיקים, השיב בשלילה (פ/163). בחקירתו הנגדית חזר תחילה על אמירתו והוסיף כי הנאשם ניכה אצלו שיקים שנים רבות "והייתה באיזשהו שלב אמונה שהוא לא גנב או זייפן אז לא הייתי בודק את האישורים מהמושכים שלו, אבל ברוב המקרים בסכומים גדולים הייתי מתקשר" (פ/164). בהמשך החקירה הנגדית נשאל שוב בנושא והשיב באותו אופן - כי את הבירורים ערך מול החברות שהוציאו את השיק וזאת בתחילת העבודה עם הנאשם ומשום שמדובר בתושב שטחים (פ/168 ש' 24 – פ/169 ש' 2). אלא שבהמשך שינה מדבריו, וכשנשאל בידי הסנגור האם וידא גם אצל החברה שהוציאה את השיק וגם אצל זו שלפקודתה נרשם השיק, השיב "גם וגם. אני יכול להגיד לך שהוא היה אדם אמין. לא היו לי עניינים איתו אף פעם" (פ/169 ש' 6).
בחינתה של אמירה זו לא מאפשרת לקבלה. לא התרשמתי שדוגה ביקש להעיד דבר שקר, אלא שבנושא זה נגרר לאמירה חפוזה המבוססת על הנחה ולא על זיכרון אמת של פעולותיו בנוגע לנאשם. הוא נדרש לנושא מספר פעמים והתרשמותי מתשובותיו, הן מן האופן בו הוצגו שהיה מהוסס בניגוד למכלול עדותו בה העיד בצורה החלטית וברורה, והן מתוכן התשובות הבלתי-מתחייב ובלתי-אחיד, היא כי אין המדובר בביטוי של זיכרון אותנטי.
כך, מיד לאחר האמירה "גם וגם" וכאשר דוגה התבקש להבהירה, ענה "אני אסביר לך מקרים אחרים...". הוא סיפר כיצד בירר מול "לישטו", חברה שהוציאה שיקים, ונשאל האם היה מתקשר גם לחברה לפקודתה נרשמו השיקים "אני שואל אם אתה מתקשר בנפרד למיזורי". לכך השיב "למיזורי לא הייתי מתקשר". השאלה חזרה על עצמה "החברות שלפקודתן הצ'ק הן מקבלי הצ'ק, ביררת את זה?" ודוגה השיב "לא, אני קיבלתי אישור ממוחמד". מיד שינה שוב טעמו: "...יכול להיות שכן ביררתי, אם הוא הגיע בהתחלה עם צ'ק שלא לפקודתו אז גם אני מעריך שבדקתי כי יכול להיות שהוא גנב את זה...כשהדפוס פעולה היה קבוע לא הייתי מתקשר". הסנגור המשיך ושאל "אחרי שנוצר אמון, אבל בהתחלה?" ודוגה השיב ש"בהתחלה הייתי מתקשר גם למקבל", לרבות לחברת "מיזורי" (פ/169). כשנשאל האם הוא בטוח שהתקשר, מסר בצורה לא מתחייבת כי "הנוהל התקין הוא לעשות את זה. אני לא יכול להגיד אם עשיתי או לא, אני בטוח שעשיתי, אם מגיע