--- סוף עמוד 69 ---
מקימות חשד המבוסס על ניסיון החיים והשכל הישר, כי חרף העובדה שהמעשים המיניים בוצעו לכאורה בהסכמה, אין מדובר בהסכמה חופשית ואמיתית"[31].
טענת ההגנה שהעלה המשיב, לפיה לא יכול היה לעמוד בפני הפיתוי שהציבה המערערת לפיתחו החל מראשית היחסים ביניהם, במהלכם לא כפה עצמו עליה, דינה להידחות. טענה זו הינה בבחינת כסות גרידא להטרדה המינית המיוחסת למשיב. לטעמי, ככלל, בהתקיים יחסי מרות במסגרת יחסי עבודה, אין לקבל טענת פיתוי כטענת הגנה בעוולה של הטרדה מינית.טענת פיתוי לא תשמע מפיו של בעל המרות שהינו ידו הארוכה ו"פניו" של המעסיק כלפי עובדיו; לאור יחסי האמון המיוחדים והנמשכים בין ממונה לעובדת הנתונה למרותו, שהם ממהותם של יחסי עבודה; ומתוקף חזקת הניצול הנזקפת לחובתו של בעל מרות בקיום מגע מיני עם עובדת הכפופה לו.
ועוד זאת. למרות חובת הדיווח שנהגה בחברה בה הועסקו המשיב והמערערת, העלים המשיב את יחסיו עם המערערת במרתף הבניין. בכך, גילה דעתו על מהותם האמיתית של יחסי המין שקיים במסתור עם המערערת במקום העבודה ויסוד ניצול המרות על סממניו לא הופרך. על כן, אין לראות במשיב כמי שעבר עבירת משמעת המצטמצמת באי-דיווח גרידא, אלא כבעל מרות שלא הרים את הנטל לסתור את חזקת הניצול, כלפי המערערת שהייתה נתונה למרותו, ולוּ בעקיפין.
במצב דברים זה, אין לקבוע כי כל שלקה בו המשיב הוא הפרת משמעת על שלא דיווח לממונים עליו אודות יחסיו עם המערערת, או הפרת חובת אמון כלפי המעביד, או התנהלות פסולה מש"לא עמד בנורמות ההתנהגות המצופות מעובד במעמדו". נהפוך הוא. עבירת משמעת הינה בבחינת תמרור אזהרה מפני היקלעות למצב של הטרדה מינית. המשיב כבעל מרות, לא שעה לתמרור האזהרה, ולא נמנע מלכתחילה מלעצור בעד קיום יחסים עם המערערת, ומשכך, הקים על עצמו את העוולה של הטרדה מינית כלפי המערערת.
- כללם של דברים, נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל באופן שייקבע כי המשיב ביצע עוולה של הטרדה מינית כלפי המערערת, ועל כן חייב הוא לפצותה בסכום כולל של 35,000 ש"ח ההולם את נסיבות המקרה בכללותן.
--- סוף עמוד 70 ---
נציג העובדים מר שלום חבשוש
לאחר שקראתי בעיון את חוות דעתם של חבריי למותב, סבור אף אני כי על בעל מרות במקום עבודה מוטלת אחריות מוגברת להישמר ולהימנע ממערכת יחסים המבוססת על יחסי מין עם עובדת הכפופה למרותו במקום העבודה. על ממונה ליקח בחשבון, כי מערכת יחסים שכזו תיתפס כנורמה בלתי ראויה, העולה עד כדי הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות בעבודה. כך גם עולה, לטעמי, מרוח החוק למניעת הטרדה מינית.