- סיכומו של דבר - טענות החברה האנגלית נגד המבקש ביחס ל"טשטוש" הגבולות בינה לבין החברה הישראלית והנזק האפשרי של טשטוש כזה ביחס לרגולציה האנגלית וביחס ללקוחות החברה האנגלית אינן טענות מופרכות (הגם שיתכן שהן יידחו בסופו של דבר); הקושי של המבקש להתמודד עם הליך באנגליה הוא קושי ממשי, אולם אין בסיס למסקנה שהמבקש לא יוכל להתמודד איתו ויתרה מזאת – האפשרות של קיום הליך באנגליה היתה צפויה מבחינת המבקש כאשר הוא התקשר בהסכם בעלי המניות של החברה האנגלית; התביעה באנגליה טרם הוגשה וקשה להעריך את טענות המבקש לגביה כאשר מדובר רק במכתב עוה"ד שנשלח אליו ולא בתביעה ממש.
הוצאת צו חוסם היא חריגה ויש להוציא צו כזה רק במקרים קיצוניים ונדירים. לאור כל האמור לעיל, המקרה דנן אינו חריג דיו כדי להצדיק את התוצאה של הוצאת צו חוסם.
- אציין עוד כי המבקש הדגיש כי טענותיו במסגרת הבקשה לצו חוסם אינן מופנות כלפי החברה האנגלית עצמה אלא כנגד המשיבים – שהם בעלי רוב המניות בחברה האנגלית. בקשתו היא כי בית המשפט יורה להם להימנע מלהפעיל את כוחם במסגרת החברה האנגלית כדי לקדם את התביעה האפשרית שלה נגד המבקש.
בהקשר זה יצוין כי אין זה מן הנמנע כי המשיבים מצויים במצב של ניגוד עניינים שיש בו כדי למנוע מהם לפעול במסגרת החברה האנגלית לגבי הגשת התביעה. נראה כי המשיבים עצמם מכירים בכך, ולכן – כך לגישתם שלהם – נמנע המשיב 1 מלהשתתף בקבלת ההחלטות בדירקטוריון החברה האנגלית ככל שאלה נוגעות לחברה. המשיב 1 – כך טוענים המשיבים – אף לא השתתף בהחלטת החברה האנגלית הנוגעת לשליחת מכתב עוה"ד לחברה הישראלית ולמבקש.
ואולם, גם אם המשיבים מנועים מלפעול בקשר עם הגשת התביעה, נראה כי גם המבקש אינו כופר בכך שאין אפשרות (ודאי לא במסגרת ההליך דנן שהחברה האנגלית אינה צד לו) כי בית-המשפט ימנע מהחברה האנגלית לפעול נגד המבקש. יתכן כי היא יכולה לפעול רק באמצעות הדירקטור האנגלי שלה, כאשר לגישת המשיבים – כך אכן קרה בהתייחס לקבלת החלטות הנוגעות לחברה הישראלית.
- לכן, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.
הוצאות הבקשה ייקבעו במסגרת פסק הדין בתובענה.
ניתנה היום, י"ח סיוון תשע"ז, 12 יוני 2017, בהעדר הצדדים.
רות רונן