ד. ביקורת נוספת יש למומחה מטעם הנתבע, ובקשר עם הנחת העבודה שהניחו מומחי התובעת לפיה התובעת זכאית ליהנות מערך הזמן של האופציות לאחר הפירוד, בעוד שלמעשה השאלה עליה נדרשו המומחים להשיב היא האם יש לתובעת זכות בערך הזמן לאחר הפירוד.
היות והנחת מומחי התובעת היתה כי לתובעת זכות בערך הזמן לאחר הפרוד הרי שהמלצת מומחה ביהמ"ש פוגעת, בהכרח, בצורה קשה ודרמטית בזכות המוקנית לתובעת, ותשלול ממנה ערך כספי משמעותי אשר אליו היא זכאית על פי דין. ברם, המומחה סבור כי עמדה זו היא כשל לוגי של הנחת המבוקש, או בשמו הלטיני petition principia.
ה. המומחה מטעמו של הנתבע מבקר את האנלוגיה שעורכים מומחי התובעת לפנסיה התקציבית. לדעת המומחה, בניגוד למגבלות הנוקשות החלות על הפנסיה התקציבית שאף לא ניתן באמצעות אף מודל כלכלי לתמחר את שווי הצבירה בפנסיה התקציבית באמצע חיי העבודה של העובד, הרי ששווי האופציות להן זכאית התובעת במועד הקרע ניתנות לתמחור באמצעות מודלים כלכליים, כדוגמת המודל אשר הציע מומחה ביהמ"ש. ההחלטה האם לממש את האופציות, היא החלטה השקעתית הכרוכה בניהול סיכונים ושונה מאד במהותה ממערכת היחסים המורכבת שבין המעביד, העובד, קרן הפנסיה והמדינה בכל הנוגע להפרשות סטטוטוריות לפנסיה.
גם ועדת שוחט, שפרופ' ליפשיץ היה חבר בה, התייחסה לייחודיות של הפנסיה התקציבית שהינה חריג לדיני השיתוף הזוגי השואפים שעם הגירושין ינותקו ככל האפשר היחסים בין הצדדים באופן שתיווצר פרידה נקייה.
ו. כך לדעת המומחה, הנתבע מימש האופציות שהיו בשלות במועד הקרע ביום 19.3.2013. טענות מומחי התובעת כי האופציות הומרו לאופציות חדשות דינן להידחות. המרת האופציות הישנות , שפקעו או שעמדו לפקוע באופציות חדשות היתה הטבת שכר מובהקת שקיבל הנתבע במועד זה מחברת ***עבור עבודתו באותו המועד, הטבות שאין לתובעת זכות ליהנות מהן.
מכל הטעמים לעיל, סבור המומחה מטעמו של הנתבע כי יש להיצמד לחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש.
דיון
- הצדדים נישאו זל"ז ביום ***ומשכך חל עליהם משטר איזון המשאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון בין בני זוג"), החל על זוגות אשר נישאו מ- 1.1.1974 ואילך.
ביום *** התגרשו כאמור הצדדים זה מזו, וזאת לאחר התדיינות משפטית אינטנסיבית. מנישואיהם נולדו לצדדים שתי בנותיהן הקטינות, ש' (ילידת *** ) וא' (ילידת***).