תמש (ראשל"צ) 10339-03-12 ש.צ נ' י.צ

רקע דיוני

1. התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י ביום 00.00.01. מנישואיהם נולדו הקטינות ש., ילידת ***(בת שלוש עשרה שנים כמעט) ו-א., ילידת ***(בת עשר וחצי שנים לערך). ביום *** התגרשו הצדדים.

1. הנתבע עובד החל משנת 2005 בחברת *** (להלן: "החברה") ולזכותו נצברו 27,782 אופציות, שמועד פקיעתן היה בשנת 2013 ו- 2014. אופציות אלו, הוחלפו ביום ***באופציות אחרות אשר מועד פקיעתן בשנת 2019.

בהתאם להסכמות שבין הצדדים אין עוד מחלוקת כי מועד הקרע נקבע ליום 1.3.2012.

1. ביום 27.11.14 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שהסדיר ביניהם את כל העניינים אשר היו תלויים ועומדים בפני בית המשפט, לרבות ענייני משמורת (תמ"ש*** ותמ"ש-***) , מזונות (תמ"ש***) וענייני הרכוש (תמ"ש 10339-03-12), למעט בעניין האופציות שקיבל הנתבע ממקום עבודתו.

בו ביום אושר ההסכם על ידי ביהמ"ש וניתן לו תוקף של פסק דין.

1. על כן, וכפי בחירת הצדדים, נותרה במחלוקת ביניהם תביעה אחת בלבד, שעניינה דרישת התובעת לפירוק שיתוף ואיזון האופציות בין הצדדים, ולדרך בה תעשה.

גדר המחלוקת:

1. המחלוקת המהותית והיחידה שנותרה בין הצדדים, משתרעת על שני עניינים עיקריים, האחד כמות האופציות להן זכאית התובעת, אם בכלל. האם זכאית התובעת למחצית כל האופציות בהן היו לנתבע זכויות, בין אם הבשילו ובין אם לאו או שמא זכאית התובעת "רק"  לחלקה באופציות שהבשילו במועד הקרע. השני נוגע לשווין של אותן אופציות. או באופן חד יותר, מתי הוא המועד בו תהיה זכאית התובעת לשווין. לפי גישתה של התובעת זכאית היא למחצית מהתמורה שיקבל הנתבע, במועד עתידי כלשהו  אם וכאשר יממש את האופציות. מאידך, טוען הנתבע כי התובעת זכאית אך ורק לשווין של אותן אופציות אילו היו ממומשות במועד הקרע.

1. לצורך קידום וליבון מחלוקת זו שעניינה, כאמור, איזון משאבים, בנכס ערטילאי ששוויו אינו ידוע כמו גם אפשרות חלוקתו  בעין כעת, או על פי שוויו במועד עתידי כלשהו, הרי שבדיון מיום 11.5.14 הוצע לצדדים על ידי ביהמ"ש: "כי ימונה פרופ' עמרי ידלין על מנת שיגיש חוות דעת לעניין משמעותן של האופציות, מועד חלוקתן, שוויין, הצמדתן, אופן איזונן והיישום של התיאוריה למקרה הנוכחי."

1. ואכן, לאחר שהתקבלה הסכמת הצדדים- מונה פרופסור עמרי ידלין נשיא המכללה האקדמית "ספיר" כמומחה מטעם ביהמ"ש  לצורך מתן חוות דעת באשר לאופן בו יש לחלק בין בני הזוג את האופציות המצויות ברשותו של הנתבע, אופציות אשר נצברו במקום עבודתו וכתוצאה ממנה, במהלך חייהם המשותפים של הצדדים.

ביום 10.12.15 נחקר המומחה על חוות הדעת שהגיש רק על ידי ב"כ התובעת.

ביום 24.1.16 הודיע ב"כ הנתבע כי ויתר על חקירתו של המומחה.

1. ביום 22.1.16,  הגישה  התובעת לבית המשפט בקשה להתיר לה להגיש חוות דעת נוספת, הפעם מטעמה שלה, במיקוד לשאלת האופציות ומשמעותן, בראי דיני המשפחה.

1. לטענת התובעת, חוות דעתו של המומחה- לוקה בחסר שעיקרו שילוב דיני המשפחה בסוגיה זו ועל כן, לנוכח חשיבות הסוגיה, היותה עקרונית וחדשנית ובהיעדר פסיקה מנחה- אין די בחוות דעתו של פרופ' ידלין ויש לאפשר לה להגיש חוות דעת מטעמה.

1. מנגד טען הנתבע כי אין חוות הדעת לוקה בחסר, והיה וקיים פגם כלשהו, המוכחש לטענתו, ניתן לרפאו באמצעות הצגת שאלות הבהרה למומחה וסיום חקירתו. עוד מציין הנתבע כי לצדדים ניתנה אפשרות בלתי מוגבלת להגיש למומחה מסמכים, לצורך גיבוש חוות דעתו, כפי שאכן נעשה על ידי הצדדים שניהם.

משכך, לטענתו, אין עוד צורך בהגשת חוות דעת נוספת מטעם הצדדים.

1. ביום 18.2.16 ניתנה החלטת ביהמ"ש במסגרתה ניתנה למבקשת הרשות להגיש חוות דעת נוספת מטעמה וזאת מהנימוקים הבאים:

בנסיבות מקרה זה, עומדת להכרעה סוגיה עקרונית, הנוגעת לאופן חלוקת האופציות אשר טרם מומשו ולמעשה אף טרם הבשילו. מדובר בשאלה חדשנית אשר טרם נדונה בפסיקה ולשם ההכרעה בה יש לעניות דעתי צורך בחשיפת כלל הנתונים, ההשקפות, הדעות וההמלצות הנוגעות לעניין.

מבלי לגרוע דבר מאיכותה, יסודיותה ורצינותה של חוות הדעת אשר הוכנה על ידי פרופסור ידלין, סברתי כי במקרה זה מתקיימות אותן נסיבות חריגות בהן ניתן למנות מומחה נוסף, בעל מומחיות בתחום המשפחה על מנת שימסור חוות דעתו ובכל הקשור עם חלוקת האופציות בהתייחס לדיני המשפחה, דינים שאופיים מרוכך יותר ושונה מדיני החברות המסורתיים.

בדיני המשפחה יכולים בני זוג להיות "שותפים לחלום" זהו רצונם וחזונם של כל השותפים בחברות ההזנק (סטארטאפ) ברם יש ולדיני המשפחה תהיה משמעות אחרת, מיוחדת גם לעניין תחום ערטילאי, בלתי ברור ובלתי מוחשי זה.

ער אני לעמדת הנתבע לפיה במועד מינוי המומחה לא טענה התובעת לאופי המיוחד שיש ליתן לחוות הדעת ככל ונוגעת היא לענייני משפחה, ברם, עדיין סבור אני כי במקרה זה יהיה זה נכון וצודק לקבל חוות דעת נוספת של בעל מומחיות בענייני משפחה, על מנת שיש וניתן יהיה להאיר באמצעותה, היבטים נוספים של אותו העניין עצמו.

חוות דעת מומחה הנה כלי חשוב ובעל ערך באמצעותו יכול ביהמ"ש להבין את הסוגיה שלפניו, סוגיה שאיננה מתחום מומחיותו.

נכון שככלל בביהמ"ש למשפחה, סבר המחוקק כי יש לאפשר הגשת חוות דעת אחת, מסכמת וזאת מתוך מגמה ורצון לפשט ולקצר הליכים, ברם, לצד זאת הותיר המחוקק לביהמ"ש את שיקול הדעת למנות מומחים נוספים וככל שיסבור שהעניין בו דן – מצדיק זאת.

בית המשפט מודע לעובדה כי בפניו חוו"ד אחת שהוגשה על ידי מומחה מטעמו, מומחה אובייקטיבי. יש ויוגשו עוד שתי חוות דעת אשר בסופו של הליך משמעותן ומשקלן ייבחנו בפסק הדין אל מול חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש.

לאור האמור לעיל, הריני מתיר לתובעת ולנתבע הגשת חוות דעת מטעמם. כאשר בסופו של הליך, יבחנו אלה למול חוות דעתו של המומחה – פרופ' ידלין. וממילא שלכל חוות דעת יינתן המשקל הראוי בהתחשב באינטרסים של אותו צד, אותו באה לשרת.

טענות התובעת

1. טוענת התובעת כי חלוקת האופציות תהיה שוויונית בעין, ראוי וככל שקימת בעיית עבירות של האופציות למי שאינו עובד בחברה, הרי שחלקה של התובעת יוחזק על ידי הנתבע עבורה בנאמנות עד מועד אפשרות מימושן של האופציות.

1. לטענת התובעת הינה שותפה לאותו חלום אשר רקם עור וגידים בביתם בשנת 2005, עת הצטרף הנתבע כמייסד שותף של חברת***. התובעת עותרת ומבקשת ליהנות מפירות אותו חלום שלו הייתה שותפה משך שנים ארוכות עם הנתבע. האופציות גמלו במועד הקרע, אולם הצדדים בחרו לממשן במועד עתידי כלשהו, מועד האקזיט (מכירת המניות בחברת ההזנק) ומשכך, לטענתה, זכאית היא לקבל הזדמנות שווה לזו של הנתבע, לממש את הפוטנציאל המשמעותי הקיים באותן אופציות, אשר שווין צפוי להגיע לסכומים גבוהים. התובעת מוכנה ליטול את כל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהחזקתן של האופציות, לטוב ולרע.

1. לטענת התובעת, יש לנהוג על פי מידת הדין והצדק וליתן לה, בדומה לנתבע, הזדמנות בלתי חוזרת לקבל סכומים משני חיים, כשהמקור לאותה הזדמנות מצוי ברכוש המשותף לצדדים. אין להפלות את התובעת לרעה בשעה שכמות האופציות המשותפות הן רכוש משותף שנצבר בחיי הנישואין כך שרק הנתבע ייהנה מפירותיהן.

1. על כן, מתבקש ביהמ"ש להורות כי ככל שלא ניתן להעביר לתובעת את חלקה באופציות בעין, ייקבע מנגנון מקובל של נאמנות ושליחות המורה לנתבע להחזיק בחלקה של התובעת באופן המאפשר לה לקבל החלטות ביחס לאופן מימוש האופציות, מועד המימוש וכל הנובע מכך.

טענות הנתבע

1. הנתבע מנגד, מבקש לשלם לתובעת בכסף כעת, את מחצית שווי האופציות אשר היו בבעלותו וגמלו ביום מועד הקרע, בהתאם לשווין ביום מועד הקרע ובקיזוז המס החל.

1. עתירת התובעת סותרת את ההיגיון וההתנהלות המקובלת של דיני המשפחה, הגורסים ושואפים לסיים את הקשר הכלכלי של בני זוג שנפרדו בסמוך למועד הקרע, עת עותרת היא לשותפות קניינית באופציות בניגוד להוראות החוק הקובעות כי הזכות לאיזון הינה אובליגטורית ולא קיימת שותפות בינה ובין הנתבע. יש לסיים הקשר הכלכלי במועד הקרע. אין לתובעת הזכות לקבל את האופציות בעין, כפי שאין לה הזכות לממשן, זכות השמורה לבעלים  בלבד.

1. סיום הקשר הכלכלי על רקע הגיונם של דיני המשפחה תומך בתשלום מחצית שווי האופציות בקיזוז המס, נכון למועד הקרע, בהתאם לחוות דעת מומחה ביהמ"ש והמומחה מטעמו, מקל וחומר כשאותן אופציות לא היו נכס משותף לצדדים ולתובעת אין בהן זכויות קנייניות.

1. יש לדחות, לטענת הנתבע, את הסתמכות התובעת על בסיס חוות הדעת מטעמה על עקרונות חלוקת פנסיה תקציבית בהן המחוקק בחר להסדיר את חלוקת הפנסיה בחוק ספציפי, שאף בו לא מוענקות זכויות לאחר מועד הקרע לבן הזוג שאינו בעל החיסכון.

1. הענות לעתירת התובעת לדחיית חלוקת האופציות למועד מימושן תהא בבחינת עשיית עושר ולא במשפט היות ועתירתה מגלמת בחובה קבלת הנאה מהשבחה פוטנציאלית של האופציות לאחר מועד הקרע, השבחה שבבסיסה, עבודת החברה והנתבע לאחר תקופה זו.

1. טענת התובעת לפיה הערכת שווי האופציות למועד הקרע הינה הערכה ספקולטיבית שתפגע קשות בזכויות הכלכליות של התובעת, דינה להידחות, היות ובסמוך למועד הקרע החברה ביצעה הערכת שווי בלתי תלויה, בשוק החופשי, לצורך גיוס משקיעים. על כן לא קם קושי לברר את שווי האופציות שכאמור נקבע הוכח, בהערכת שווי תלויה.

1. לטענת הנתבע, התנהלותה של התובעת הינה דוגמה לצורך במימוש הרציונל של דיני המשפחה המורה על סיום הקשר הכלכלי במועד הקרע. במשך שנים ובמקביל לבירור ההליך דנן, עתרה התובעת לעוד ועוד צווים כנגד החברה, הזמינה לחקירות את בעל החברה, מספר בעלי תפקידים נוספים בחברה, את משרד עורכי הדין שהחזיק בנאמנות באופציות ואת מומחה ביהמ"ש, תוך טרחה רבה ומיותרת כשלכולם ברור כי המדובר במחלוקת משפטית גרידא.

1. לטענת הנתבע, הכשלים בחוות הדעת מטעם התובעת הינן אותן הנחות שגויות שהיו בסיס לחוות הדעת. יש לדחות ההנחה השגויה כי התובעת הינה שותפה באופציות  ואינה בעלים לא רשום כמופיע בסע' 69 לחוות הדעת. כך יש לדחות ההנחה כי התובעת זכאית לערך הזמן העתידי של האופציות -לאחר מועד הקרע. גם הטענה כי החלוקה המועדפת הינה בעין היא מטעה וחסרת אחיזה בדין ו/או בהלכות.

1. הניסיון שנעשה  בחוות הדעת מטעמה של התובעת להקביל בין פנסיה תקציבית לאופציות הינה מטעה היות ואופציות ניתנות למימוש מיד עם הבשלתן. כך חוות הדעת התעלמה לחלוטין מהסיכון לירידת ערך עתידית, זאת על מנת ליצור מצג שגוי של קיפוח ולהצדיק לכאורה סטייה חריגה מהחוק. חוות הדעת הטוענת על חריגה מהוראות החוק תוך ניסיון לשמר את הקשר הכלכלי לאחר מועד הקרע עומדת בסתירה לעמדות המומחה מטעמה, פרופ' שחר ליפשיץ, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן הדוגל  בזכותם של יחידים ל – clean break, אשר מצאה ביטויה בכתובים אחרים.

1. לטענת הנתבע, אין לכלול את אותן 2,063 אופציות שטרם גמלו במועד הקרע במכלול הנכסים ברי האיזון, זאת בניגוד להמלצת מומחה ביהמ"ש.

מכל הטעמים, לעיל, על ביהמ"ש לבצע חלוקת שווי האופציות, נכון למועד הקרע.

חוות דעת המומחים

1. שלוש חוות דעת הוגשו בהליך דנן. חוות דעת מומחה בית המשפט, פרופ' עמרי ידלין מיום 5.10.14, חוות דעת מטעם התובעת של פרופ' שחר ליפשיץ ופרופ' אסף חמדני מיום 10.3.16, וחוות דעת מטעם הנתבע של ד"ר יואב מזא"ה מיום 15.5.16.

חוות דעת מומחה בית המשפט

1. ביום 5.10.2014 הגיש המומחה את חוות דעתו בנדון אשר קבעה, בין היתר, כדלקמן:

א.      במועד הקרע, ה- 1.3.12, היו ברשות מר צ' 27,782 אופציות שהיו VESTED (בשלות) ואשר מועד פקיעתן היה בשנת 2013 ו- 2014 (היינו, לאחר הקרע). ביום 19.3.2013 הוחלפו אופציות אלו באופציות אחרות, בשלות גם הן, ואשר מועד פקיעתם הנו בשנת 2019.

ב.      בנוסף על כך, במועד הקרע היו למר צ' זכויות ב 3,000 אופציות נוספות, אשר במועד הקרע היו חלקן בשלות וחלקן NON-VESTED (אופציות שלא הבשילו) ואשר מועד פקיעתן הנו ב 2017.

ג.       המומחה ערך חישוב לינארי, דהיינו, עבור כל אופציה, גב' צ' תהא זכאית למחציתה כפול החלק היחסי בתוך תקופת ההבשלה בו היא חייתה בשיתוף עם בעלה. בסך הכל זכאית הגב' צ' למחצית השווי של 29,652 אופציות, דהיינו, היא זכאית לשווי של 14,826 אופציות.

ד.      השווי של אותן 14,826  אופציות צריך להיות מחושב על פי ערכן ביום הקרע- 1 במרץ 2012, כאשר התקופה בה הן ניתנות למימוש (לצורך חישוב השווי של האופציות עבור גב' צ') הינה תקופה של חודשיים בלבד מיום הקרע. קרי, בעניינינו, אין המדובר באופציה רגילה, אלא באופציה של עובד, אשר אורך החיים שלה אינו קבוע מראש בחוזה אלא פונקציה של עבודתו של מר צ' בחברה. ברגע שמר צ' יפסיק את עבודתו בחברה, תקופת החיים של האופציה תתקצר לחודשיים בלבד. כל עוד גב' צ' היתה שותפה של מר צ', היא היתה זכאית ליהנות מערך הזמן של האופציה, בדיוק כפי שהיא היתה זכאית לחלק משכרו השוטף. מרגע שהם חדלו להיות שותפים, אין היא שותפה יותר בשכרו השוטף, ובאותו אופן היא אינה זכאית לחלק כלשהו בערך הזמן של האופציה. לצורך חישוב זה, סבר פרופ' ידלין, מן הראוי למנות מומחה למימון.

ה.      התשלום של השווי הנ"ל צריך היה להתבצע ביום הקרע, ועל כן הסכום הנ"ל צריך לשאת הצמדה וריבית על פי דין מיום הקרע. כמו כן, הסכום הנ"ל לא צריך להיות מותנה במימוש אופציות בפועל על ידי מר צ'."

חוות דעת מומחי התובעת

1. חוות דעת מומחי התובעת נוגעת בשני העניינים העיקריים שבמחלוקת בין הצדדים, האחד- כמות האופציות והשני – השיטה להערכת שווי האופציות. בחוות הדעת קיימת התייחסות מומחי התובעת למסקנות מומחה ביהמ"ש.

1. סך כמות האופציות אשר קבע מומחה ביהמ"ש מקובלת על מומחי התובעת.

משכך, מתמקדת חוות דעת מומחי התובעת בשאלת הערכת שווי האופציות, באשר חולקים הם על ממצאי מומחה ביהמ"ש, בעניין זה. לשיטתם, הערכת שווי מחצית האופציות להן זכאית התובעת הינה במועד מימושן על ידי הנתבע ולא חודשיים ימים ממועד הקרע.