ביום 24.1.16 הודיע ב"כ הנתבע כי ויתר על חקירתו של המומחה.
- ביום 22.1.16, הגישה התובעת לבית המשפט בקשה להתיר לה להגיש חוות דעת נוספת, הפעם מטעמה שלה, במיקוד לשאלת האופציות ומשמעותן, בראי דיני המשפחה.
- לטענת התובעת, חוות דעתו של המומחה- לוקה בחסר שעיקרו שילוב דיני המשפחה בסוגיה זו ועל כן, לנוכח חשיבות הסוגיה, היותה עקרונית וחדשנית ובהיעדר פסיקה מנחה- אין די בחוות דעתו של פרופ' ידלין ויש לאפשר לה להגיש חוות דעת מטעמה.
- מנגד טען הנתבע כי אין חוות הדעת לוקה בחסר, והיה וקיים פגם כלשהו, המוכחש לטענתו, ניתן לרפאו באמצעות הצגת שאלות הבהרה למומחה וסיום חקירתו. עוד מציין הנתבע כי לצדדים ניתנה אפשרות בלתי מוגבלת להגיש למומחה מסמכים, לצורך גיבוש חוות דעתו, כפי שאכן נעשה על ידי הצדדים שניהם.
משכך, לטענתו, אין עוד צורך בהגשת חוות דעת נוספת מטעם הצדדים.
- ביום 18.2.16 ניתנה החלטת ביהמ"ש במסגרתה ניתנה למבקשת הרשות להגיש חוות דעת נוספת מטעמה וזאת מהנימוקים הבאים:
בנסיבות מקרה זה, עומדת להכרעה סוגיה עקרונית, הנוגעת לאופן חלוקת האופציות אשר טרם מומשו ולמעשה אף טרם הבשילו. מדובר בשאלה חדשנית אשר טרם נדונה בפסיקה ולשם ההכרעה בה יש לעניות דעתי צורך בחשיפת כלל הנתונים, ההשקפות, הדעות וההמלצות הנוגעות לעניין.
מבלי לגרוע דבר מאיכותה, יסודיותה ורצינותה של חוות הדעת אשר הוכנה על ידי פרופסור ידלין, סברתי כי במקרה זה מתקיימות אותן נסיבות חריגות בהן ניתן למנות מומחה נוסף, בעל מומחיות בתחום המשפחה על מנת שימסור חוות דעתו ובכל הקשור עם חלוקת האופציות בהתייחס לדיני המשפחה, דינים שאופיים מרוכך יותר ושונה מדיני החברות המסורתיים.
בדיני המשפחה יכולים בני זוג להיות "שותפים לחלום" זהו רצונם וחזונם של כל השותפים בחברות ההזנק (סטארטאפ) ברם יש ולדיני המשפחה תהיה משמעות אחרת, מיוחדת גם לעניין תחום ערטילאי, בלתי ברור ובלתי מוחשי זה.
ער אני לעמדת הנתבע לפיה במועד מינוי המומחה לא טענה התובעת לאופי המיוחד שיש ליתן לחוות הדעת ככל ונוגעת היא לענייני משפחה, ברם, עדיין סבור אני כי במקרה זה יהיה זה נכון וצודק לקבל חוות דעת נוספת של בעל מומחיות בענייני משפחה, על מנת שיש וניתן יהיה להאיר באמצעותה, היבטים נוספים של אותו העניין עצמו.
חוות דעת מומחה הנה כלי חשוב ובעל ערך באמצעותו יכול ביהמ"ש להבין את הסוגיה שלפניו, סוגיה שאיננה מתחום מומחיותו.