נכון שככלל בביהמ"ש למשפחה, סבר המחוקק כי יש לאפשר הגשת חוות דעת אחת, מסכמת וזאת מתוך מגמה ורצון לפשט ולקצר הליכים, ברם, לצד זאת הותיר המחוקק לביהמ"ש את שיקול הדעת למנות מומחים נוספים וככל שיסבור שהעניין בו דן – מצדיק זאת.
בית המשפט מודע לעובדה כי בפניו חוו"ד אחת שהוגשה על ידי מומחה מטעמו, מומחה אובייקטיבי. יש ויוגשו עוד שתי חוות דעת אשר בסופו של הליך משמעותן ומשקלן ייבחנו בפסק הדין אל מול חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש.
לאור האמור לעיל, הריני מתיר לתובעת ולנתבע הגשת חוות דעת מטעמם. כאשר בסופו של הליך, יבחנו אלה למול חוות דעתו של המומחה – פרופ' ידלין. וממילא שלכל חוות דעת יינתן המשקל הראוי בהתחשב באינטרסים של אותו צד, אותו באה לשרת.
טענות התובעת
- טוענת התובעת כי חלוקת האופציות תהיה שוויונית בעין, ראוי וככל שקימת בעיית עבירות של האופציות למי שאינו עובד בחברה, הרי שחלקה של התובעת יוחזק על ידי הנתבע עבורה בנאמנות עד מועד אפשרות מימושן של האופציות.
- לטענת התובעת הינה שותפה לאותו חלום אשר רקם עור וגידים בביתם בשנת 2005, עת הצטרף הנתבע כמייסד שותף של חברת***. התובעת עותרת ומבקשת ליהנות מפירות אותו חלום שלו הייתה שותפה משך שנים ארוכות עם הנתבע. האופציות גמלו במועד הקרע, אולם הצדדים בחרו לממשן במועד עתידי כלשהו, מועד האקזיט (מכירת המניות בחברת ההזנק) ומשכך, לטענתה, זכאית היא לקבל הזדמנות שווה לזו של הנתבע, לממש את הפוטנציאל המשמעותי הקיים באותן אופציות, אשר שווין צפוי להגיע לסכומים גבוהים. התובעת מוכנה ליטול את כל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהחזקתן של האופציות, לטוב ולרע.
- לטענת התובעת, יש לנהוג על פי מידת הדין והצדק וליתן לה, בדומה לנתבע, הזדמנות בלתי חוזרת לקבל סכומים משני חיים, כשהמקור לאותה הזדמנות מצוי ברכוש המשותף לצדדים. אין להפלות את התובעת לרעה בשעה שכמות האופציות המשותפות הן רכוש משותף שנצבר בחיי הנישואין כך שרק הנתבע ייהנה מפירותיהן.
- על כן, מתבקש ביהמ"ש להורות כי ככל שלא ניתן להעביר לתובעת את חלקה באופציות בעין, ייקבע מנגנון מקובל של נאמנות ושליחות המורה לנתבע להחזיק בחלקה של התובעת באופן המאפשר לה לקבל החלטות ביחס לאופן מימוש האופציות, מועד המימוש וכל הנובע מכך.
טענות הנתבע
- הנתבע מנגד, מבקש לשלם לתובעת בכסף כעת, את מחצית שווי האופציות אשר היו בבעלותו וגמלו ביום מועד הקרע, בהתאם לשווין ביום מועד הקרע ובקיזוז המס החל.
- עתירת התובעת סותרת את ההיגיון וההתנהלות המקובלת של דיני המשפחה, הגורסים ושואפים לסיים את הקשר הכלכלי של בני זוג שנפרדו בסמוך למועד הקרע, עת עותרת היא לשותפות קניינית באופציות בניגוד להוראות החוק הקובעות כי הזכות לאיזון הינה אובליגטורית ולא קיימת שותפות בינה ובין הנתבע. יש לסיים הקשר הכלכלי במועד הקרע. אין לתובעת הזכות לקבל את האופציות בעין, כפי שאין לה הזכות לממשן, זכות השמורה לבעלים בלבד.
- סיום הקשר הכלכלי על רקע הגיונם של דיני המשפחה תומך בתשלום מחצית שווי האופציות בקיזוז המס, נכון למועד הקרע, בהתאם לחוות דעת מומחה ביהמ"ש והמומחה מטעמו, מקל וחומר כשאותן אופציות לא היו נכס משותף לצדדים ולתובעת אין בהן זכויות קנייניות.
- יש לדחות, לטענת הנתבע, את הסתמכות התובעת על בסיס חוות הדעת מטעמה על עקרונות חלוקת פנסיה תקציבית בהן המחוקק בחר להסדיר את חלוקת הפנסיה בחוק ספציפי, שאף בו לא מוענקות זכויות לאחר מועד הקרע לבן הזוג שאינו בעל החיסכון.
- הענות לעתירת התובעת לדחיית חלוקת האופציות למועד מימושן תהא בבחינת עשיית עושר ולא במשפט היות ועתירתה מגלמת בחובה קבלת הנאה מהשבחה פוטנציאלית של האופציות לאחר מועד הקרע, השבחה שבבסיסה, עבודת החברה והנתבע לאחר תקופה זו.
- טענת התובעת לפיה הערכת שווי האופציות למועד הקרע הינה הערכה ספקולטיבית שתפגע קשות בזכויות הכלכליות של התובעת, דינה להידחות, היות ובסמוך למועד הקרע החברה ביצעה הערכת שווי בלתי תלויה, בשוק החופשי, לצורך גיוס משקיעים. על כן לא קם קושי לברר את שווי האופציות שכאמור נקבע הוכח, בהערכת שווי תלויה.
- לטענת הנתבע, התנהלותה של התובעת הינה דוגמה לצורך במימוש הרציונל של דיני המשפחה המורה על סיום הקשר הכלכלי במועד הקרע. במשך שנים ובמקביל לבירור ההליך דנן, עתרה התובעת לעוד ועוד צווים כנגד החברה, הזמינה לחקירות את בעל החברה, מספר בעלי תפקידים נוספים בחברה, את משרד עורכי הדין שהחזיק בנאמנות באופציות ואת מומחה ביהמ"ש, תוך טרחה רבה ומיותרת כשלכולם ברור כי המדובר במחלוקת משפטית גרידא.
- לטענת הנתבע, הכשלים בחוות הדעת מטעם התובעת הינן אותן הנחות שגויות שהיו בסיס לחוות הדעת. יש לדחות ההנחה השגויה כי התובעת הינה שותפה באופציות ואינה בעלים לא רשום כמופיע בסע' 69 לחוות הדעת. כך יש לדחות ההנחה כי התובעת זכאית לערך הזמן העתידי של האופציות -לאחר מועד הקרע. גם הטענה כי החלוקה המועדפת הינה בעין היא מטעה וחסרת אחיזה בדין ו/או בהלכות.
- הניסיון שנעשה בחוות הדעת מטעמה של התובעת להקביל בין פנסיה תקציבית לאופציות הינה מטעה היות ואופציות ניתנות למימוש מיד עם הבשלתן. כך חוות הדעת התעלמה לחלוטין מהסיכון לירידת ערך עתידית, זאת על מנת ליצור מצג שגוי של קיפוח ולהצדיק לכאורה סטייה חריגה מהחוק. חוות הדעת הטוענת על חריגה מהוראות החוק תוך ניסיון לשמר את הקשר הכלכלי לאחר מועד הקרע עומדת בסתירה לעמדות המומחה מטעמה, פרופ' שחר ליפשיץ, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן הדוגל בזכותם של יחידים ל – clean break, אשר מצאה ביטויה בכתובים אחרים.
- לטענת הנתבע, אין לכלול את אותן 2,063 אופציות שטרם גמלו במועד הקרע במכלול הנכסים ברי האיזון, זאת בניגוד להמלצת מומחה ביהמ"ש.
מכל הטעמים, לעיל, על ביהמ"ש לבצע חלוקת שווי האופציות, נכון למועד הקרע.