היסוד העובדתי בעבירה כולל שני רכיבים; מעשה – "העושה דבר" ונסיבה – "הליך שיפוטי". לא נדרשת הוכחת תוצאה, קרי, הכשלת ההליך השיפוטי (ע"פ 236/88 איזמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3), 485, 510; ע"פ 150/88 לושי נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(2), 650, 658). היסוד הנפשי בא לביטוי במודעות לטיב המעשה ולקיום הנסיבה ובנוסף, קיומה של כוונה מיוחדת להשגת התוצאה קרי, מניעת או הכשלת ההליך השיפוטי או גרימת עיוות דין. יש להוכיח קיום צפיות להתממשות המטרה ברמת הסתברות קרובה לוודאי, כמו גם השאיפה להשגתה (רע"פ 7153/99 אלגד נ' מדינת ישראל פ"ד נה(5), 729, 751).
- ומן הכלל אל הפרט; בחינת מסכת הראיות שהוצגה להוכחת העבירה מגלה כי לא הונחה תשתית ראייתית מוצקה דיה להוכחת היסוד העובדתי של העבירה, בוודאי לא היסוד הנפשי. כל שהוכח הוא היתכנות לכך שבן שושן העביר אינפורמציה לנאשם. לא די כאמור בהוכחת עצם העברת המידע, יש להוכיח קיומה של כוונה לשבש הליכים. בענייננו, כלל לא ברור מה תוכן המידע שהועבר, אם הועבר. דיווחו של מועייד לאלון, עמום וכללי ואין בו כדי ראיה לביצוע עבירה של שיבוש הליכי משפט.
סוף דבר
- הנאשם יזוכה מעבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
הנאשם יזוכה מעבירה של סחיטה באיומים ביחס לפרשיית נשאת – אשר לא הוכחה.
הנאשם יזוכה מעבירת קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
- בכתב האישום מייחסת המאשימה לנאשם עבירות נוספות ובהן עבירות של שימוש במרמה ערמה ותחבולה לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס הכנסה ושימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק או להשתמש מתשלום מס – לפי סעיפים 117(ב)(8) לחוק מע"מ, בגין קבלת כספי השוחד. בסיכומיהם זנחו הצדדים עבירות אלו ובצדק. לפיכך, הנאשם יזוכה אף מעבירות אלו.
- על יסוד הראיות הישירות והנסיבתיות שהוכחו, אני מרשיעה את הנאשם בריבוי עבירות של לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, הובלת ביצי מאכל שאינן מוחתמות כדין וללא תעודת משלוח, עבירות לפי כללים 15(ה) ו-45(1) לכללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק) תשכ"ח 1968 יחד עם סעיף 69 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) תשכ"ד – 1963 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, ועשיית מעשה העלול להפיץ מחלה לפי סעיף 218 סיפא לחוק העונשין ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.