578. הדברים האמורים נכונים גם ביחס לאח הנוסף של שרון בן שלום ז"ל ודורון סוורי ז"ל, הוא – נועם סוורי. אף הוא איננו נמנה על המעגל הראשוני של קרבנות הפיגוע, הזכאים להיות חלק מאומדן הפיצוי העונשי.
מכאן המסקנה כי אף ביחס לתובע זה, נדחית התביעה לפיצוי עונשי.
579. בנוסף, אמורים הדברים בנוגע לאוריאל בן שלום, בת אל בן שלום, אודליה משה בן שלום, ומשה עצמון – אחיהם וגיסם של המנוח יניב בן שלום ז"ל, ולאור זאת, גם תביעותיהם נדחות.
כ.6 תובעת 16
580. לאור מבחנים אלה, כאשר אני מפעיל אותם על תובעת מס' 16 זהבה מגדל, התוצאה המתחייבת היא כי גם את תביעתה אני דוחה.
כ.7 הפיצויים לאסתר בן שלום
581. תובעת מס' 10 – אסתר בן שלום – היא אמו של המנוח יניב בן שלום ז"ל. מן הטעמים המנויים למעלה, אני קובע כי היא עונה על הדרישה הראשונה שבהלכת אלסוחה.
582. לגבי הדרישה השנייה (מבחן הצפיות), הרי שאף היא חלה במקרה דנן, כמפורט לעיל.
583. הדרישה השלישית היא דרישת הקרבה במקום ובזמן. לגביה נקבע, שאין לשלול את האפשרות כי נזק התהווה הרחק מזירת האירוע, בחלוף זמן, או כתוצאה מחשיפה מתמשכת. רמת החומרה של הנזק הנפשי איננה רלבנטית לענייננו (שהרי אין אנו עוסקים בהטבתו של אותו נזק, אלא רק במענה על השאלה האם נוצר או לא נוצר הנזק).
--- סוף עמוד 151 ---
584. הגעתי למסקנה כי הגב' אסתר בן שלום – כמו ההורים של הנרצחים האחרים – זכאית לפיצויים עונשיים בסכום של 5,000,000 (חמישה מיליון) ₪.
כ.8 הפיצויים לרחמים בן שלום
585. בנוגע לתובע מס' 11 הוא רחמים בן שלום – אביו של יניב בן שלום ז"ל, מתקיים התנאי הראשון להלכת אלסוחה. התובע טען כי נגרם לו עוגמת נפש, כאב וסבל, והתובעים ציינו בסיכומיהם כי את הידיעה על הפיגוע קבל מר רחמים בן שלום באופן מיידי, עוד לפני שהועברו הפצועים לבית החולים.
586. הנתבעת העלתה טענה, לפיה לגבי תובע מס' 11 רחמים בן שלום, לא מתקיים התנאי השני להלכת אלסוחה, מפני שבתצהירו ציין רחמים בן שלום כי הוא קיבל את הידיעה, רק כאשר שב לביתו אחרי חצות, וזאת כאשר במקום אחר, צוין כי האירוע החל בשעה 22:30. בנסיבות הללו, לא ניתן לקבל טענת התובע הנ"ל, ביחס למועד קבלת הידיעה בעניין אירוע הפגיעה. לפיכך, לטענת הנתבעת, לא מתקיים התנאי השני בהלכת אלסוחה, שכן התובע לא התרשם התרשמות ישירה מהאירוע.
587. מאחר וכאמור למעלה, לא נשללה זכותו של קרוב שהתרשם מן האירוע, מכלי שני, ונזקו היה צפוי בנסיבות העניין, ובפרט שהדבר אמור לשם מתן פיצויים עונשיים. בצפיות המעוול לגרום את הנזק גם למעגל הניזוקים השני, יש בה כדי להעיד על מידת זדונו, הרי שאין עוד משמעות לשאלת אופן קבלת ההודעה של התובע 11, על מות בנו. מכל מקום, ההבדל שבין קבלת ההודעה הטלפונית, שעתיים לאחר הפיגוע או מיידית בעת הפיגוע, איננו משמעותי במידה רבה לקביעת נזקו הנפשי של הניזוק המשני. בכך הכרעתי, כי התקיימו התנאי הראשון והשני של הלכת אלסוחה הנצרכים לענייננו.