א. האם ראוי להטיל פיצויים עונשיים, כאשר האחריות של הרש"פ הינה בשל היותה "משדל" או "מאשרר", כל קטגוריה בנפרד?
ב. האם ראוי להטיל פיצויים עונשיים, כאשר הרש"פ אחראית ברשלנות זדונית?
120. סוגיה נוספת המחייבת הכרעה היא תחולת סעיף 36 לחוק הנכים: האם חל הסעיף ומטרתו, כאשר מדובר בפיצויים עונשיים?
121. במילים אחרות, האם מוצדק כי התובעים יקבלו, בפועל, כפל פיצויים: מהמדינה (על פי חוק נפגעי איבה) ומהרש"פ, או רק ההפרש, או שתנאי לקבלת פיצוי מהרש"פ הוא החזרת הכספים שהתקבלו עקב חוק נפגעי איבה?
122. ומן הצד השני, האם מוצדק להפחית או לבטל את הפיצויים שעל הרש"פ לשלם לתובעים רק בגלל שהמדינה החליטה, מטעמיה שלה, לממן פיצוי לנפגעי פעולות איבה, כאשר אין למדינה כל מעמד בתיק זה?
123. במישור הפרטני של גובה הפיצוי, יש לדון בשאלה אם לכל אחד מקרובי הנרצחים מגיע פיצוי עונשי זהה? האם יש מקום ליישום הלכת אלסוחה – (רע"א 444/87 אבו סרחאן עראף מקאבל מונהר אלסוחה נ' עיזבון המנוח דוד דהאן ז"ל, פ"ד מד (3) 397 (1990) (להלן – "הלכת אלסוחה")) – במצומצם או בפרשנות מרחיבה? האם יש מקום להחלתה של הלכת אלסוחה בפיצויים עונשיים?
124. אשר לסכומי הפיצויים העונשיים, הפער בין הצדדים הוא רחב מאוד: טענות התובעים מתבססות על סכומים בהיקף של 10 מיליון ₪ או 20 מיליון ₪, לכל תובע בנפרד, על בסיס תיקון תקנות האגרות, והאם ראוי לאמץ אמת מידה זו או לקבוע רף
--- סוף עמוד 42 ---
חדש? האם ניתן ללמוד מפיצויים בארה"ב על נפגעי טרור? האם המטרה של הרתעה, שהיא אחת הרציונליים של פיצויים עונשיים, יש לה תחולה כאשר מדובר בטרור אידאולוגי?
125. הנושא הראשון, אשר ביחס אליו יוקדשו הפרקים הבאים הוא סוגיית הפיצוי העונשי. בסוגיה זו נתחיל בתיאור טענות הצדדים, ולאחר מכן בניתוח של מוסד זה, תוך השוואתו לפיצויים רגילים, וזאת על בסיס החומר המשפטי הבא: הספרות המשפטית; משפט משווה (כולל המשפט העברי); וניתוח של הפסיקה הישראלית שעשתה שימוש, מצומצם יחסית, בפיצויים עונשיים.
ט. טענות התובעים בעניין הפיצויים העונשיים
126. טענותיהם של התובעים התמקדו בכך, שהרש"פ אחראית לרצח יהודים, וכי פעולה זו היא מכוונת ונועדה להשיג מטרות של הרג יהודים, דבר המחייב פיצוי עונשי בסכום גבוה ומשמעותי. כל פיצוי אחר שאינו עונשי יחטיא את מטרתו שכן התוצאה תהיה שהרש"פ תרוויח מכך שהמדינה משלמת את ההוצאות והצרכים של התובעים, במסגרת חוק נפגעי פעולות איבה, בעוד שהרש"פ ומבצעי הפיגוע צוחקים כל הדרך, וכאילו ידו של המשפט קצרה מלהושיע.