224. במסגרת הערה 45 (שם, בעמ' 221) מתייחס הוא לחיקוק ספציפי, בענין:
--- סוף עמוד 67 ---
"הסדר בעייתי ושנוי במחלוקת של הטלת פיצויים עונשיים ('פיצויים לדוגמה') מצוי בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011, בסע' 2(ג). הבעייתיות בהסדר זה היא שהפיצויים העונשיים על פיו הם למעשה הסנקציה העיקרית המוטלת במסגרת העוולה שחוק זה יוצר, שכן זו אינה דורשת נזק, ובכל מקרה הוכחת הנזק קשה במיוחד. בהטלת סנקציה עונשית כסעד עיקרי בעוולה שאינה דורשת נזק יש משום 'הפרטה של המשפט הפלילי' ו'פליליזציה של המשפט האזרחי'. חוקתיותו של החוק עומדת בעת כתיבת הדברים [שנת 2012] למבחן במסגרת עתירה לביטולו שהוגשה לבג"ץ".
225. ואכן, הבג"ץ דן בחוק האמור, וביטל את סעיף 2(ג) הנ"ל (בג"ץ 5239/11 אורי אבנרי נ' הכנסת (2015)). פסק הדין ניתן בהרכב מורחב של תשעה שופטים, כאשר לענייננו ראיתי לנכון לצטט קטע שכתב כב' השופט יצחק עמית באותו פסק דין, בפסקה 36 של חוות דעתו:
"אלא שהמחוקק לא קבע בחוק שבפנינו 'פיצוי ללא הוכחת נזק', אלא השתמש בביטוי 'פיצויים לדוגמה', ובכך נתכוון לפיצויים עונשיים. הנוסח בו השתמש המחוקק הוא בדיוק הנוסח הקבוע כיום בסעיף 461 להצעת חוק דיני ממונות שכותרתו 'פיצויים לדוגמה' ובו נאמר כי 'בית המשפט רשאי לפסוק לנפגע פיצויים שאינם תלויים בנזק, אם מצא שההפרה נעשתה בזדון'. (לחיקוקים הקובעים פיצויים לדוגמה ראו: סעיף 33יא(ב)(1) לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957; סעיף 26א(ב)(1) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981; סעיף 30א(י)(1) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982; סעיף 3(א)(1) לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997; סעיף 5(ב)(2) לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002; סעיף 4(ב)(1) לחוק הזכות לעבודה בישיבה, תשס"ז-2007; סעיף 11(א) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012). אציין כי בכל החוקים האלה נקבעה תקרה לגובה הפיצוי). הפיצוי העונשי, בבחינת גמול למעוול, אינו בגדר המטרות העיקריות של דיני הנזיקין (גלעד, גבולות האחריות, כרך א, 224), והוא מהווה חריג לעקרון של השבת המצב לקדמותו שבבסיס דיני הנזיקין. הפיצויים העונשיים נועדו להשיג שתי
--- סוף עמוד 68 ---