219. בהמשך, מתאר פרופ' אהרן ברק (שם, סעיף 345, עמ' 582-580; וכן ראה את העדכון בעמ' 898) את הדין האנגלי (וראה על כך דברנו בפרק הבא, שעניינו המשפט המשווה), וכן מתייחס הוא לדין בישראל (סעיף 346, עמ' 584-583; ראה העדכון בעמ' 899-898). מאחר והפסיקה שם היא מלפני 40 שנה, לא הבאתי את כל ההתייחסות של פרופ' ברק אליה, ולענין הפסיקה הישראלית הרחבתי את הדיון, להלן.
220. ספר היסוד השני בדיני נזיקין חובר לפני מספר שנים על ידי פרופ' ישראל גלעד, דיני נזיקין – גבולות האחריות (ירושלים, תשע"ב-2012).
221. סוגיית הפיצויים העונשיים מופיעה בשלושה הקשרים, אותם אביא – בנפרד – להלן.
222. במסגרת הפרק השני "על מטרות דיני הנזיקין", בסעיף ט, שכותרתו "ענישה, גמול חיובי והכלל של 'לא יצא חוטא נשכר'", כותב פרופ' גלעד (סעיף 2.8.2, עמ' 220; ההדגשה במקור):
--- סוף עמוד 66 ---
"האם לצד המטרות של קידום ערכי הגדלת הרווחה, החופש השוויון וההגינות, וקידום טובת הכלל, ראוי להשתמש בדיני נזיקין גם כדי להעניש, לתגמל במובן השלילי, את מי שפעל בניגוד לערכים אלה, או לשלול ממנו הנאה שהפיק עקב כך? ובהתאמה, האם ראוי להשתמש בדיני הנזיקין כדי לתגמל באורח חיובי את מי שהתנהגותו ראויה? ובהכללה, עד כמה ראוי להתאים את האחריות בנזיקין למה ש'מגיע' מוסרית למזיק (desert).
אפקט מתגמל, שלילי וחיובי כאחד, מובנה בפעולתם ה'רגילה' של דיני הנזיקין. כאשר דיני הנזיקין מטילים אחריות וחובת פיצויים בשל נזק שגרמה התנהגות שאינה ראויה, יש בכך לא רק כדי לתקן נזק שגרמה התנהגות זו, להרתיע מפניה בעתיד ולתרום לחינוכם של המזיק ושל הציבור להתנהגות ראויה, אלא גם כדי להעניש את המתנהג על התנהגותו זו ולשלול מחוטא את פרות חטאו... הענישה, שלילת שכר מחוטא והגמול החיובי הם אפוא לעתים קרובות תוצר לוואי של השימוש ה'רגיל' בדיני נזיקין לצורך הכוונת התנהגויות ותיקון נזקים שנגרמו מהתנהגות בלתי ראויה".
223. בהמשך דברים אלה, מתייחס פרופ' ישראל גלעד לכך שדיני הנזיקין מצוידים בכלים ובמנגנונים היכולים לשמש במישרין לצורך גמול שלילי וחיובי. ענייננו – פיצויים עונשיים – מצוי בתחום השלילי, ומוסבר על ידי המחבר, באופן הבא (שם, סעיף 2.82, עמ'
222-221; ההדגשה במקור):
"בהקשר של גמול שלילי בולט מוסד 'הפיצויים העונשיים' המוטלים ככלל במצבים של גרימת נזק בכוונה. סנקצייה זו, בין שהיא מוגבלת ביישומה כבמשפט הישראלי ובין שהיא רחבה יותר כבארצות הברית, באה בין היתר להעניש את המזיק על התנהגות בלתי ראויה. כמו כן הגדלה 'מענישה' של היקף אחריותו של מי שגרם לנזק במתכוון יכול שתיעשה גם בכלים סיבתיים, למשל בקביעה כי מי שגרם לנזק במתכוון יחויב לשאת גם בעלות הנזק הבלתי צפוי אף על פי שככלל נזק בלתי צפוי נתפס כנזק 'רחוק' שאינו בר פיצוי".