399. בסופו של יום, הנפקות של ייחוס כוונת הזדון לרש"פ עצמה, אינה משתנה.
400. משמעות הדברים היא כי ניתן לייחס לנתבעת כוונת זדון או "מעין זדון", כאשר היא העבירה מרצונה, כספים או נשק לחוליות הטרור, הן מפני שלא נודעה מטרה אחרת
--- סוף עמוד 114 ---
להעברת הכספים, והן מפני שהיא הוכיחה, למפרע, את שביעות רצונה מן השימוש שנעשה בכספה ובאמצעי הלחימה שהועברו על ידה, שאותם אמצעי לחימה שימשו לרצח יהודים/ישראלים, ובהם שלושת המנוחים שעיזבונם הוא התובע 1, 2 ו-5.
טז. דרישה תוצאתית כתנאי להטלת פיצויים עונשיים
401. בנקודה זו יש לעצור ולבחון את השאלה, האם לשם הטלת פיצויים עונשיים, יש דרישה לתוצאה נזיקית ספציפית, שהתגבשה בעקבות הפעילות העוולתית (המלווה בזדון)? או במילים אחרות: האם עוולה נזיקית, המלווה בזדון, דורשת גם תוצאה מזיקה, כתנאי לחיוב בפיצוי עונשי?
402. שאלה זו הועלתה כבר במאמרה של ד"ר אור קרסין, בזו הלשון (בעמ' 589-588; ההדגשות הוספו):
"בעת שקילת התכלית הגמולית ועקרון ההלימה יש להביא בחשבון הן את חומרת המעשה והן את חומרת התוצאה, נוסף על היסוד הנפשי. ההתייחסות לאשמו המוסרי של המעוול כקריטריון בלעדי להטלת פיצוי עונשי תביא בהכרח לתוצאה אבסורדית, שלפיה כוונה זדונית לתקוף את כלבו של השכן תהיה שקולה לכוונה זדונית לתקוף את השכן; שכן מבחינת החומרה המוסרית שני המקרים מתאפיינים בכוונה זדונית. לפי גישה הרואה בטיב האשם חזות הכל, שני המקרים יצדיקו פיצוי עונשי. בעיות דומות שמעוררות מרכזיותו של האשם המוסרי נדונו במקרים שבהם ניסיון לבצע עוולה התאפיין בזדון אך לא גרם נזק. המשפט האנגלי הביע עמדה נחרצת בעניין זה ושלל מכל וכול את האפשרות להטיל פיצויים כאשר לא נגרם כל נזק לניזוק, גם אם מבצע העוולה פעל ממניעים זדוניים. נושא דומה נדון בקשר לענישה בעבירות בפלילים שהן בעלות יסוד נפשי דומה; במקרה מסוים הסתיימה העבירה ללא תוצאה, עקב כישלונו של מתכנן העבירה, ואילו במקרה אחר העבירה תוכננה בקפידה וגרמה לתוצאה חמורה. הגם שאפשר לטעון כי אשמה מוסרית אינה תלויה בתוצאה, הרי המציאות מלמדת כי תוצאות הן מרכיב חשוב בשיקולי ענישה במשפט".
--- סוף עמוד 115 ---
403. במאמר, לא הובאה מסקנה סופית לגבי השאלה, הגם שהכיוון הכללי בעניין זה נטה לעבר מתן תשובה חיובית, דהיינו: לא יוטל פיצוי עונשי בגין מעשה שנעשה במזיד ואשר באורח לא סביר לא הביא לתוצאה מזיקה, על אף הזדון שבמעשי המעוול.