בפנייתם מיום 17.1.2015, נספח ד' לכתב התביעה, התובעים הודו במפורש, שהפרו את כללי השימוש של פייסבוק ואף ציינו, כי לאחר הסרת הדף הם למדו לעומק את הכללים וידאגו שלא להפר אותם שוב.
הדף נשוא התובענה הוא דף שנעשה בו שימוש נמשך ולאורך שנים העומד בסתירה מוחלטת לתנאי השימוש של פייסבוק. כל זאת, תוך התעשרות שלא כדין ותוך הטעיית כל מי שנחשף לתכנים שנכללו בדף, לחשוב שמדובר בתכנים אותנטיים, שעה שרבים מהם היו תכנים מסחריים גרידא, אף שלא סומנו ככאלה. התובעים הוליכו שולל את המשתמשים אשר נחשפו לאותם תכנים ממומנים מבלי לדעת זאת ואכן, רבים מהם הגיבו על כך בתדהמה ובתרעומת.
סעיף 5.2 לתנאי השימוש מורה, שבמקרה של הפרת תנאי השימוש או מדיניותה של פייסבוק, היא רשאית להסיר את התוכן המפורסם ברשת החברתית. סעיף 14 לתנאי השימוש קובע, שבמקרה של הפרת תנאי השימוש פייסבוק רשאית להפסיק לספק למשתמש את שירותיה, באופן מלא או חלקי.
פרסומים ממומנים מסוימים מחייבים תשלום לנתבעות. לנתבעות זכות לגיטימית לאסור על משתמשים לפרסם תכנים הממומנים על ידי צדדים שלישיים תמורת תשלום כספי המשולם למשתמשים מאחורי גבן של הנתבעות.
התובעים עשו שימוש אסור בפייסבוק לצורך הפקת הכנסות באופן פסול, על חשבונה של נתבעת 2. השימוש הפסול, שעשו התובעים בדף "סטטוסים מצייצים", לא היה ידוע לנתבעות. משהתגלה הדבר, והתובעים נתפסו בקלקלתם, הוסר הדף המפר מהרשת החברתית, בהתאם להוראות תנאי השימוש.
התובעים הפרו הפרה יסודית את תנאי השימוש ועל כן, הדף "סטטוסים מצייצים" הוסר לצמיתות. ואין כל רלבנטיות לשאלה, האם היו הפרות דומות נטענות מצידם של מפעילי דפים אחרים.
נוכח ההפרה היסודית של תנאי השימוש על ידי התובעים, לא היתה מוטלת על הנתבעות חובה לתת הודעה מראש בטרם הסרת הדף או להבהיר מדוע הוסר.
באשר לדפי הפרופיל של התובעים, כאשר משיבה 2 גילתה, שהתובעים פרסמו פעם אחר פעם תכנים אסורים, היא שללה מהם את האפשרות להעלות תכנים לתקופת זמן מוגבלת. במהלך תקופה זו היתה לתובעים גישה מלאה לדפי הפרופיל שלהם. בתום אותה הגבלה חלקית וקצרה, דפי הפרופיל של התובעים הושבו לפעילות מלאה.
הנתבעות הן חברות פרטיות, הן אינן מהוות מונופולין, לא ניתן להחיל עליהן את "כללי המשפט הציבורי" ואין הן כפופות לחובות משפטיות מוגברות. השירות שניתן למשתמשים אינו משום "שירות חיוני", לא ניתן לראות בהפעלת הדף משום "זכות אדם" של התובעים ולא היה בו משום מימוש זכותם של התובעים לחופש ביטוי. לא עומדת לתובעים עילה מכוח חוק עוולות מסחריות ואין להם זכויות קניין רוחני כלשהן, ובכלל זה זכויות יוצרים, בשם הדף, "סטטוסים מצייצים". ככל שישנם דפים המפרים זכויות קניין רוחני של התובעים, הרי שעל התובעים לפעול ישירות אל מול מפעילי אותם דפים. הנתבעות לא הפיצו את דיבתם של התובעים ברבים ואין בתגובות שנמסרו על ידי פייסבוק לאמצעי התקשורת משום "לשון הרע". החלטות פייסבוק לא פגעו באוטונומיית הפרט של התובעים ולא היה בהם משום הפרה של חוק הגנת הפרטיות. הנתבעות אינן מחוייבות ברישום מאגר מידע בישראל וממילא, לא נגרם לתובעים כל נזק מהעדר הרישום.