(שם, בעמ' 29)
התובעת לא הצליחה להראות כי מדובר ביותר מאשר "זוטי זוטות", כלשונה של כב' השופטת גנדלר אופק במאמר הנזכר.
126. שנית – הגדרת משרתה של התובעת היתה משרה מלאה. כך, על פי טיוטות החוזים שערכה התובעת עצמה ואין חולק כי היא היא שעמלה על ניסוחי טיוטות החוזה. סעיף זה, שענינו הקף המשרה של התובעת לא השתנה אף, שלכאורה, יכולה היתה התובעת במרוצת החודשים החולפים לעמוד על כך שנדרשת ממנה זמינות גם בשבת וימי ו' ולהתייחס לכך במסגרת הטיוטות שתוקנו ונערכו על ידה. אלא, שלא מצאנו כל תיקון בענין זה. נהפוך הוא.
127. שלישית – עיון במכתב ההתראה שנשלח על ידי התובעת באמצעות באי כוחה לנתבעים (נספח נ/1 לתצהיר הנתבעים) מעלה, כי התובעת לא טענה כי היא זכאית לגמול שעות נוספות בשיעור 752,000 ש"ח אלא העמידה דרישתה ברכיב זה על 24,000 ש"ח. במסגרת מכתב הדרישה נטען שהתובעת הועסקה "עד השעות המאוחרות של הלילה לעיתים עד השעה 24:00 ובכך עבדה שעות נוספות" (ר' סעיף 9 למכתב הדרישה). לא מצאנו בגרסתה הראשונית של התובעת, אשר נדמית כאותנטית יותר, כל זכר לטענות לעבודה בימי שישי ושבת.
128. נבהיר, כי חרף טענת התובעת בסיכומיה, כי אין במכתבים שכתבה התובעת כדי לשנות דבר (ר' סעיף 55 לסיכומי התובעת) סבורים אנו, כי למכתב הדרישה המקורי משקל לא מבוטל וודאי שעה שהתובע/ת מיוצג/ת ומכתב הדרישה מנוסח על ידי מי שזוהי אומנותו ואומנותו (ר' בענין זה סעיף 11 לסיכומי הנתבעים).
129. בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין עוזי ריעני – אליאסי שיווק בע"מ (ע"ע (ארצי) 47715-09-14 (2017)) הנטל להוכחת הקף שעות העבודה של העובד עובר לפיתחה של המעסיקה ככל שבית הדין התרשם כי טענת העובד בדבר עבודה בשעות נוספות אכן נכונה היא. ובלשונה של כב' השופטת גנדלר-אופק:
"לטעמינו, גם לאחר תיקון 24, מקום בו בית הדין - בתום הליך שמיעת העדויות ואיסוף הראיות – קובע כי לא השתכנע בכך שהעובד הועסק בשעות נוספות כי אז אין מקום לחייב את המעסיק בתשלום גמול שעות נוספות, גם אם המעסיק לא הציג דו"חות נוכחות. טעם הדבר הוא שגמול שעות נוספות הוא במהותו תוספת לשכר, שתשלומה מותנה בהתקיימות תנאי, הוא העסקה בשעות נוספות, כשמהות זו נגזרת מהוראת סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה. תיקון 24 לא נועד לשנות ממהותו של גמול השעות הנוספות כתוספת לשכר, המותנית בתנאי של עבודה בשעות נוספות, פועלו של סעיף 26ב(א)-(ב) – כפי שהרחבנו לעיל - הוא במישור נטלי ההוכחה והשכנוע".