מאחר שעסקת הנפט באלבניה לא צלחה, עלתה על הפרק עסקה נוספת של רכישת מניות "הכשרת היישוב" על ידי CTS, היא העסקה מושא הדיון שבפני.
בעדותו מספר עופר נמרודי:
"ת: הקשר ביני ובינו התחיל במספר פגישות שהיו במשרדים של רפי אלול. אחרי זה הפגישות עברו אלי למשרד שבהן אני הצגתי לו במצגות ארוכות ומפורטות מה זה החברה ומי החברה. אני מדבר איתך על מאות שקפים.
ש: ותגיד עופר איך הוא הציג את עצמו? מה הוא סיפר על עצמו?
ת: הוא הציג את עצמו בתור איש מאוד, מאוד רציני וחשוב הוא חבר יושב ראש וועדת ההשקעות של צ'יינה טרבל סרוויסס C.T.S כשנכנסנו לאינטרנט ובדקנו ראינו שזו חברה מאוד מאוד גדולה מאוד רצינית ואכן הוא התמונה שלו והתואר הזה הופיעו באתר של ה- C.T.S שהוא באמת חבר הוועדה, וועדת ההשקעות או יושב ראש וועדת השקעות עם התמונה שלו ובעקבות זה הוא אמר לי תשמע אני, אני המוציא והמביא, אני האיש שיכול להביא את החברה הזאתי. זאת חברה ענקית בבעלות ממשלת סין ואדוני צריך להבין בבעלות ממשלת סין זה הכל שם בעשרות מיליארדים. זה משהו, מספרים שאנחנו לא יודעים אפילו לעכל. ואז הוא אמר לי בוא תראה לי מה החברה, אני הראיתי לו. הראיתי לו הכוונה דרך ניירות עוד לא לקחתי אותו לשטח והוא אמר לי שמע זה מאוד מעניין וזה מאוד רציני ואני חושב שאני יכול להביא לפה את ריי פנג. אמרתי לו מי זה ריי פנג? הוא אמר ריי פנג זה מנכ"ל, מנכ"ל חברת ההשקעות שלהם. הוא האיש שצריך להביא לאישור הדירקטוריון את ההצעות ואני אביא אותו. אמרתי לעצמי אמרתי לרפי תשמע זה מבחן אמיתי. להטיס אדם מהונג קונג לפה" (עמ' 9-8)
ממשיך ומספר עופר נמרודי על תנאי ההתקשרות בינו ובין מנחם סמדג'ה:
"ש: ... עכשיו ספר לי עופר על ההתקשרות החוזית בינך לבין סמדג'ה, על ההסכם ההתקשרות.
ת: אוקי. הוא שאל אותי מה השווי של החברה שאתה על פיו רוצה לעשות עסקה. כשאנחנו נקנה, ש- c.t.sתקנה עשרים וחמישה אחוז. אני אמרתי לו תשמע מיליארד וחצי שקל זה שווי החברה אז הוא אמר לי הכיצד? הרי שווי השוק שלה הוא הרבה יותר נמוך, ארבעת עשרים מיליון שקל? אמרתי לו אין בארץ בורסה, אין מחזורים, השוק מדוכא. אנחנו מחזיקים כל כך הרבה מניות שכמעט אין מסחר, ההון העצמי של החברה הוא על שבע מאות שבעים מיליון שקל ועכשיו שהראיתי לך את הנכסים והבאתי לו דוגמאות. כמו לדוגמא רק כדי שכבוד השופט יבין, אם בית מעריב ששייך להכשרת היישוב ושווה בספרים של הכשרת היישוב חמישים מיליון שקל אחרי שעברה תוכנית לבניית שישים קומות הוא שווה ארבע מאות מיליון שקל ולכן הפער הזה בין השווי שוק האמיתי לבין מה שרשום בספרים לא משתקף ולכן אחרי שהראיתי לו את כל מסת הנכסים אמרתי לו אני רוצה עסקה לפי מיליארד וחצי שקל. הוא אמר אנחנו נבדוק ואחרי איזה שבוע, עשרה ימים הוא אמר לי תשמע השווי האידיקטיבי אנחנו מוכנים לעשות עסקה לפי שווי חברה של מיליארד מאתיים. אתה תעשה עסקה לפי זה? עשיתי בחיוך כזה כאילו אני לא מרוצה אבל הייתי מאוד מרוצה כמובן ואמרתי כן. אנחנו נהיה מוכנים למכור לפי מיליארד מאתיים ואז הוא אמר לי תשמע אני רוצה לדעת מה אני מקבל. אמרתי לו מה אתה רוצה? ישבנו בחדר והוא אמר שהוא רוצה, בהנחה שתהיה עסקה, בעסקה מותנית אני מדגיש חמישה מיליון דולר עמלה ועוד איזה שהם אחוזים ...
ש: אם תהיה עסקה הוא יקבל את זה?
ת: אם תהיה עסקה, עסקה מותנית. אם תהיה עסקה וכסף יעבור אני רוצה חמישה מיליון דולר. ואני רוצה גם איזה שהוא אחוז מסוים מהשווי שוק שיהיה בעתיד באיזו שהיא תקופה של שנה אני לא זוכר בדיוק את הנוסחא. לא אמרתי בסדר, לא אמרתי לא בסדר, רשמתי ואמרתי לו אנחנו נשלח לך נייר.
אחרי מספר ימים העו"ד שלנו ברק שלח לו טיוטה שמשקפת את מה שהוא רצה לא שמענו ממנו כלום, לא שלח טיוטה נגדית לא העיר הערות, לא הרים לי טלפון, כלום. כאילו לא היה".
(עמ' 11-10)
בעדותו מספר עו"ד גרגורי וייץ: