--- סוף עמוד 105 ---
הנימוק האחד, ההחלטה מיום 28.12.02 דחתה את בקשת הפטור על סמך העדר ראיות מספיקות בדבר עניו של התובע, אלא שעתה, יש בפני בית המשפט הנכבד די ראיות אודות מצבו הכלכלי של התובע במועד הגשת התביעה (שנת 2002).
הנימוק השני: ההחלטה התעלמה מכך שהתביעה מוגשת נוכח הרס מפעל חיים, כאשר הנתבעים הם שגרמו למצבו הכלכלי הקשה של התובע, כאשר כל סכום שהיה לתובע הוא מייעד לשיקום ההמצאה; וכאשר סכום האגרה בגינו לא ניתן לתובע פטור עומד על למעלה מ – 230,000 ₪ שיקולי מדיניות משפטית צריכים, בנסיבות אלו, להביא לתוצאה שעל התובע לא רובץ הנטל "לקבל הלוואות כדי לממן את האגרה" כלשון ההחלטה; ויש מקום לפטור כמבוקש. לכן עותר התובע מבית המשפט לפסוק שהנתבעים יחד ו/או לחוד ישלמו לתובעים סך של - 24,520,012$ ופיצוי עונשי בשיעור זהה ובס"כ 49,040,024 $ ובשקלים לפי שער של 4 ש"ח לדולר 196,160,096 ₪
ראיתי להביא את הדברים רק כדי להמחיש את הקלות שבה התובע מפריח מספרים. מחד גיסא משלם אגרה על סך של כ 9,826,480 ₪ וטוען שיש לפצותו, במסגרת התביעה, בסך של 196,160,000 ₪ וזאת לאחר שבקשתו לפטור מאגרה נדחתה.
התובע שילם אגרה המתאימה לתביעה בסך של 9,826,480 ₪, כל אחד מהנתבעים עמד בסיכון שיפסק כנגדו סכום פיצוי בשיעור האמור. בסופו של יום התביעה כנגד הנתבע 2 נדחתה וסכום התביעה שבו זכו התובעים כנגד הנתבעת 1 הוא סך של 830,000 ₪ דהיינו כ - 8.4% מסכום התביעה.
שפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור כולל של כ-2.5% מסכום התביעה לנתבע 2, יהיו הולמים בנסיבות העניין לאור הסיכון בו היה נתון. לפיכך התובעים ישלמו לנתבע 2 יחד ולחוד הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 250,000 ₪.
באשר להוצאות ושכר הטרחה, בתובענה שבין התובעים לנתבעת 1 - לאור העובדה שהתובעים זכו רק במקצת תביעתם, באופן שחלקה הארי למעשה נדחתה, לא ראיתי לעשות צו להוצאות בתביעה שבין התובעים והנתבעת 1 כל צד ישא בהוצאותיו.
הדיון פוצל באופן שראשית נדונה התובענה העיקרית שבין התובעים לנתבעים. הצדדים יוזמנו להמשך ההליכים בהודעות לצדדים השלישיים בהחלטה נפרדת.
ד"ר אחיקם סטולר
ניתן היום, ד' שבט תשס"ט, 29 ינואר 2009, בהעדר הצדדים